יפה קצת משונה

בעיקר השפרצות שלא יביישו את פורנהאב.. חמוד איך הוא התלהב כמו ילד בלונה פארק.. ועכשיו כולי סימנים וסיפוק והחיים נראים קצת יותר רגועים ופחות קודרים עכשיו.

שבת שלום💖

בתור אשה שמנה (ירכיים, ישבן, בטן) ולא, לא מידה 42 עם אישיוז לאוכל, אלא באמת אשה שמנה משקל תלת ספרתי - איך הסקס בשבילכם מהצד הגברי? הירכיים מגבילות בחדירה? אני מדברת טכנית, לא מבחינת משיכה כי זה סובייקטיבי - זה קשה יותר? מגביל? יש תנוחות שלא עובדות לכם בגלל השומן?

תענו בכנות (וזו לא הזמנה לפטישיסטים אז אל).

עוד מישהו סובל מהחרא הזה?

מרגיש כאילו עוד שנה עברה סתם?

שאין עם מי לחגוג וחוץ מכמה הודעות גנריות של 'מזל טוב' בפייסבוק לאף אחד לא אכפת?

אני עצובה. איך עוברים את זה שוב בכל שנה מחדש?

אזרתי אומץ וכתבתי לו.

אמר שחשב עלי והצטער על שלא ניסה ליצור קשר.

התכתבנו בקטנה וזהו, כרגע. 

זה שימח אותי והרגיע אותי.

אני לא באמת יודעת אם נחזור להיות כמו פעם, או בכלל, אבל לדעת שהוא קיים מרגיע אותי.. מקווה שייצא לי לראות אותו שוב בקרוב (ברור לי שזה לא יבוא ממנו).

תודה על העצות הטובות, אתם נפלאים💖

שבת שלום,

הוא לא יוצא לי מהראש.

חסמתי. לפני שלושה חודשים.

לא התראינו מתחילת הקיץ.

החיים ממשיכים, אבל הם פחות צבעוניים בלעדיו. ואין לי איך להסביר את החיבור הזה, שמעולם לא הרגשתי עם אף אחד אחר בחיי, גם לא עם הלשעבר.

מעולם לא היינו זוג באופן רשמי. רק חברים ממש טובים. ואני אפילו שמה את הסקס שניה בצד (למרות שהוא בפער ההכי טוב שהיה לי), אני פשוט מתגעגעת.. מתגעגעת לקול שלו, לחיבוק שלו, לחיוך הקסום הזה שלו.. מתגעגעת להומור שלנו, לערק שהיינו שותים יחד בשבת.. פשוט מתגעגעת.

ואני לא יודעת מה עושים עם כל זה.

למה זה לא עובר לי?

הוא לא ניסה ליצור קשר אחרי שחסמתי. אפילו לא פעם אחת.

ואני שואלת את עצמי שוב ושוב - האם האמת אכפת לו? הרי לא היה מוותר על החברות הזאת בכזאת קלות אם היה מרגיש כמוני.. אבל מצד שני - גם אני הרמתי ידיים וויתרתי..

מה עושים?

לא מצליחה לשחרר. מרגישה שאיבדתי (מבחינה ארורה) את החבר הכי טוב שלי. את החיבור הכי יפה שנוצר בכל 33 שנותיי.

מה עושים?

עצוב לי.

איזה מזג אויר מחרמן איףףף. מזל שהטענתי את הצעצוע. ברוך בורא פרי הפורנהאב ועונג שבת שלום.

ואולי הבעיה היא בי?

מתלהבת ממישהו בטירוף ואחרי פעמיים שנפגשים אני מרגישה שמיציתי ולא בא לי יותר.

הוא נשאר פה לישון ורק רציתי שיילך כבר.. לא יודעת..

ועצוב לי שהבן אדם היחידי שבאמת רציתי שישאר איתי לתמיד לא רוצה בחזרה.

מכירים את התחושה?

עבודה פרודוקטיבית ברמות, אני עפה על עצמי והמנהלים מפרגנים. חברתית מתניעה מפגש חבר'ה ממש בקרוב, מאוד התגעגעתי וזה הולך להיות כיף. זוגית ממשיכה לגשש ולבחון מה נכון לי.

אבל פתאום מגיע הערב ובום. נפילת מתח מפחידה. כאילו הכל שחור וכלום לא שווה, כאילו החיים מבאסים ותקועים. קצת קשה לי להסביר.

כבר לא בא לי לפגוש חברים, לא בא לי לעבוד, לא בא לי לשמוע יותר על דייטים. אפילו את הטלויזיה אין לי כח להדליק.

מה עושים?

חוץ מלבכות.

פפפפפפפ מה זה היה!

מטורף.. אין לי מילים פשוט..

חיבור שלא יאומן.. 

כיף לי(:

דיברנו מלא, היה שם המון מגע פיזי, הידיים שלו מושלמות ועוטפות.. הוא גבוה ורחב, הקודמים שלי היו פיזית ממש קטנים אז כמעט שכחתי איך זה להיות מעורסלת בתוך גוף של גבר גדול..

לא היתה חדירה, אבל היו 2 גמירות של שנינו. מלא מלא השפרצות כמו ממטרה.. הוא הופתע מזה והתחרמן מזה ברמות.. זין משובח, גדולללל! מתה כבר לפגוש אותו שוב רק כדי להרגיש אותו ממלא אותי..

מיינד פאק נהדר בין הגמירות. שיחות עומק מדהימות שלא תיארתי לעצמי שאפשר להגיע לכזאת רמה תוך 24 שעות מהרגע שהתחלנו לדבר.

בקיצור, הוא ואוו. וחתיך הורססס וסקסי ברמות שאי אפשר לתאר בכלל. וחכם.

טוב דנה שתקי את מתחילה להרטיב פה ורק עכשיו יצאת ממקלחת..

אמר שאוהב סקס אגרסיבי. ליטרלי הפכתי לשלולית.

הוצאתי טבעת. זהו. אני מאוהבת.

מחכה כבר לדייט שלנו השבוע יווווו