לפעמים, עמוק אל תוך הלילה אני משחררת את המחשבות ונותנת להן לרוץ חופשי. אני מאפשרת לפנטזיה על פגישה איתך לדחוק את המציאות הצידה וחולמת בהקיץ.
התסריטים די דומים. לפעמים אתה אוסף אותי ולפעמים אנחנו נפגשים כבר במקום. החדרים כל פעם שונים. פעם זה צימר עם קירות מעץ, פעם חדר במלון. הם תמיד אלמוניים כי המוח לא מוכן להשקיע בפרטים ולהתמקד בעיצוב פרט למיטה גדולה במרכז החדר. היא תמיד שם, מיטה גדולה עם סדינים לבנים והמון פרפרים בבטן.
בפנטזיה אנחנו אף פעם לא מדברים, המוח לא רוצה לבזבז זמן, הוא דוהר למנה העיקרית לפני שהמציאות תשלוף אותי מהחלום.
לרוב אתה מזיין אותי כבר בכניסה, איך שנסגרת הדלת. פשוט מזיז את התחתון הצידה וחודר לתוכי כשאני נשענת על הקיר. לפעמים אתה עושה את זה לבד, לפעמים אני מתחננת שתעשה את זה.
לפעמים זה מהיר ומטורף, לפעמים זה ארוך וכל כך טעים.
פעם מלכה, פעם זונה.
זה תמיד קצת שונה, אבל תמיד טוב.
ללא יוצא מהכלל.
בכל תסריט.
ת מ י ד, כל כך טוב.
ומוזיקת ג'אז ברקע.
ואיכשהו אף פעם לא הגענו למיטה...