??

אני לא זוכרת בדיוק מתי ההתלהבות מלג בעומר דעכה

אבל תמיד הייתה סביב החג התלהבות והתרגשות של ימים רק מהמחשבה לקראתו

אם ביסודי זה היה לאסוף קרשים ולוודא שאף אחד לא שוכח את המרשמלו 

או בחטיבה לפלרטט עם מי שצריך כדי שיזמינו אותך למדורה ולוודא שאף אחד לא שוכח את הוודקה

או בתיכון לקוות שיהיה לי עם מי לחזור בבוקר ולוודא שאף אחד לא שוכח את הקונדום

והיום אחרי הרבה זמן שלא, התעורר בי געגוע

להתרגשות הזאת, לחוסר ידיעה ממה יביא איתו הלילה

לתחושה המדגדגת בבטן כשמבינים כמה אפשרויות פרושות לפניי ואני רק צריכה להושיט יד ולקחת 

לחיוך מהול בהנגאובר כשחלקים מהלילה מתחברים בבוקר 

ולאמא שצועקת עליי "כנסי כבר להתקלח, יש לך ריח של לג בעומר"