אז מה זה BDSM עבורך ... ?

עבר עשור מהפעם האחרונה שהמילים האלו יצאו לה מהפה.

היא הייתה אז בת 23 ואני כבר הייתי ילד גדול פלוס.

היא יפה וסקסית ומיוחמת וכרגע היא אצלנו בחדר השינה על הרצפה.

קצת שיחקתי איתה ממש ממש בעדינות.

של מי את?

"אני שלך"

בלי לחשוב יוצא לי חזרה -  אדוני, אני שלך אדוני. שוב פעם.

היא משפילה את המבט לוקחת רגע ואז מרימה את העיניים חזרה אליי "אני שלך אדוני"

הבכי שלה זורם החוצה.

זה סקסי להביט בה.

זה סקסי לשמוע אותה אומרת את זה.

זה סקסי להביט בגוף שלה מגיב למשפט שיצא לה מהפה.

אני מתיישב על המיטה ומקרב אותה לחיבוק.

היא ישובה על הרצפה מתחתי ואני עוטף אותה מלמעלה.

תני לזה רגע בייבי קטנה.

אנחנו מתחבקים ואני מלטף את הראש שלה בעדינות.

"אני רוצה עוד אל תפסיק"

אני צוחק.

ברור בייבי קטנה. לא סיימתי להשתמש בך.

זה היה סקסי.

היא גם הביאה דגים חריפים, אכלה איתנו ארוחת ערב ונרדמה עלינו כשעשינו הצגה שנייה ואכלנו פופקורן ושטויות.

תמונה של איפה שהיו פעם דגים חריפים :)

פשוט ואוו...

למי שיש זמן, מומלץ.

ליגה אחרת של כתיבה.

בצמוד למעדניית הכריכים יש חנות בגדים יד שניה.

אז אחרי שהתקשקשנו במעדניה והזמנו שני כריכים עברנו לחנות.

המוכרת מברכת אותנו "אני מכירה אתכם נכון?" 

נכון אנחנו עונים לה ביחד. 

השיחה המשולשת ממשיכה לפער הגילאים שלנו, לכמה זמן אנחנו יחד, הבעל של המוכרת, מה אנחנו עושים.

בנתיים גור קטן מסתובבת בין הקולבים ובסוף לוקחת שמלה לבנה שתפסה את תשומת הלב של שנינו לתא מדידה.

המוכרת שואלת אותי "אתם נשואים?"

עוד לא. אני מחכה שהיא תציע לי. 

המוכרת - "אתה יכול גם להציע".

כן אבל ככה סיכמנו, שכשהיא תרצה להתחתן היא תציע לי.

גור קטן מתקרבת עם השמלה שכמובן נראית עליה מדהים.

גור קטן -  "כן באמת למה אתה לא מציע לי?" והפנים שלה מסמיקות מה שלא קורה הרבה . היא מרימה את היד "איי דונט סי נו רינג און דיס פינגר".

אני צוחק.

גור קטן והמוכרת ממשיכות לדבר על חתונה וזוגיות.

הכריכים בטח מוכנים גור קטן.

היא משלמת על השמלה ואנחנו יוצאים.

בדרך החוצה המוכרת לא שוכחת להגיד "איזה זוג יפה אתם אבל תתחתנו כבר".

אני אוהב לקרוא כאן פוסטים.

אבל להיות כנה, לדעתי חצי מהמונחים של BDSM שאנשים משתמשים בהם אני לא מבין.

היא נכנסת לאוטו שלי, מתיישבת ואני ישר מעיף לה סטירה.

לא חזקה אבל כן עם רעש.

היא בשוק.

שבי על הידיים.

"מה?"

שמעת אותי שימי את הידיים מתחת לטוסיק שלך ושבי על הידיים.

היא שמה את הידיים מתחת לירכיים שלה ואני מתקן אותה. מתחת לטוסיק שלך.

היא שמה את הידיים נכון.

עכשיו לא להזיז את הידיים.

אני רוכן אליה, מחזיק את השיער שלה ביד אחת וביד השניה ממשיך עם עוד כמה סטירות.

אני יורק על הפנים שלה כמה פעמים וממשיך עם עוד סטירות.

את האחרונה אני נותן קצת יותר חזקה ואז תופס את הפנים שלה ומורח את הרוק על הפנים שלה.

סיימנו. את יכולה לחזור למשרד.

"מה, זהו ?"

כן.

"אני רוצה עוד"

אין עכשיו עוד. אמרתי לך שאני עוצר לדקה.

"נפגש מחר?"

כן ברור, קבענו. 

"תודה שבאת"

היא מחבקת אותי מסדרת את עצמה במראה הקטנה של הרכב ויוצאת מהאוטו.

מהדרך אני כותב לה בהודעה לא לאונן בלי רשות קטנה, נתראה מחר.

רק שיהיה ברור, זה הכול שלך.

אני לא הפכתי אותך לכזאת.

אני לא הפכתי אותך לכלבה קטנה או לנשלטת רעבה או לשרמוטה זונה.

זה הכול את. מאה אחוז שלך.

אבל מה שכן ...

אני כן ראיתי מה מתחבא בפנים, מה רוצה ומחכה ומסתתר וצריך לצאת החוצה.

אני כן ידעתי איזה חוט למשוך, איזה משפט להגיד, מתי לתת לך זמן ומתי לקחת אותך עוד צעד.

אני כן ידעתי להתעלם מהרעשים, להיות ברור מולך, להיות סבלני אבל גם לא לוותר לך.

אני נתתי לך מקום בטוח לבדוק, לנסות, לשחרר.

אני רקדתי עם השדים שלך ואחר כך ליטפתי אותך כשאת בוכה.

אבל רק שיהיה ברור, זה הכול שלך.

אני רק מאפשר :)

זה יושב על הדבר הכי בסיסי.

לתת לילדה הקטנה והסוטה שבך מקום בטוח.

לתת לך בטחון שאני שם ב 200 אחוז כשאת צריכה.

לתת לך סביבה יציבה באמת.

את יודעת שדאדי לא נבהל, לא נלחץ, לא מתרגש וגם לא מוותר לך.

את יודעת שכשאת בבלגן, מספיק לך לפעמים רק לשמוע את הקול של דאדי וכול הרעש מפסיק, הכול נראה פתאום פחות נורא, את יודעת שבעצם הכול יהיה בסדר.

את יודעת שקשה שדאדי יהיה באמת מרוצה אבל זה מספיק חשוב לך להתאמץ על זה.

את רוצה להיות הכי טובה, הכי שרמוטה, הכי כלבה, הכי לספוג, הכי להיות שימושית כדי לשמוע שדאדי גאה בך.

כשאת עם דאדי את לא מביטה לצדדים כשאת חוצה את הכביש, את רק מחזיקה לו את היד.

כשאת עם דאדי כל העולם בחוץ נהיה בסוג של פייד אאוט כמעט לא רלוונטי.

כשאת עם דאדי את קטנה וזה בסדר לך, נעים לך ככה.

כשאת עם דאדי, את חופשיה.

זה סקסי בייבי קטנה :)

לנסות להסביר על שליטה למשהו / משהי שלא בקטע זה כמו להסביר לנמלה על גודל היקום.

אפשר לנסות אבל זה בזבוז של אוויר / מילים.

זה נשמע ככה (מקבץ משנים של שיחות)  -

"אז אתה מרביץ לה?"

"היא צריכה לעשות כל מה שאתה אומר לה?"

"זה לא כואב לה?"

"למה שהיא תרצה את זה?"

"איזה גבר אחי הסתדרת"

"זה מגעיל אותי הדברים האלה"

"איך אתה יכול לאהוב אותה ולעשות לה דברים כאלה?"

"אני לא כזאת "

ויתרתי על להסביר את עצמי או על שליטה.

מצד שני אולי בפנסיה אכתוב על זה ספר.

חפירה של שישי.

לא סקסי.

לא מעניין.

אנחנו חיה מצחיקה בקטע הזה.

אני מתכוון אנחנו בני האדם.

כשיש התנגשות או אפילו פער בין המציאות לאמונה שלנו אנחנו בדרך כלל מגשרים את הפער בתרגום של המציאות למה שאנחנו כבר מאמינים בו.

היית מצפה שיהיה להפך.

שאם המציאות שונה ממה שחשבנו שאמור להיות , מהאמונה שלנו, נדע לקבל את זה ולהתאים את עצמנו.

אנחנו הרי ממציאים מחשבים קוונטים, מנועי סילון, תחנות כח אטומיות, תרופות ביולוגיות, למידת מכונה...

ועדיין כשאנחנו מאמינים במשהו, חושבים משהו, מספרים לעצמנו סיפור שחייב להיות אחיד וקבוע על עצמנו, אנחנו לא נותנים למציאות לבלבל אותנו.

אין פואנטה רק לשים לב שצריך להשגיח עם זה.

אני לוקח אותך בכח ומשתמש בך.

אפילו לא טרחתי להפשיט אותך.

את המכנס והתחתונים שלך קצת הורדתי והם מסביב לברכיים שלך.

את החולצה שלך הרמתי לך מאחורה מעל הראש.

את החזייה הזזתי קצת שהחזה שלך יהיה בחוץ.

את על ארבע על הספה ואני עומד מאחורייך.

אני לוקח אותך בכוח.

משתמש בפוסי שלך.

הידיים שלי מחזיקות חזק במתניים שלך.

הגוף שלך זז קדימה ואחורה בקצב שאני מחליט.

כבר מזמן איבדתי ספירה של הגמירות שלך ואת את היכולת לעצור ולבקש רשות לגמור.

אני גומר על התחת שלך, אוסף שפיך עם היד שלי ואומר לך לפתוח את הפה כשאת עדיין על ארבע.

אני נותן לך ללקק את השפיך מהאצבעות שלי.

תגידי תודה כלבה שלי.

"תודה אדוני"

אני הולך לשטוף ידיים וזין וצריך כבר לחזור למשרד.

כשאני יוצא מהדלת אני מביט בה שוב.

עדיין על הספה שכובה על הבטן, אפילו לא טרחה להחזיר את הבגדים למקום.

זה סקסי:)