אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני חודש. יום חמישי, 18 ביוני 2026 בשעה 11:13

 

 

 

אני לוקח אותך בכח ומשתמש בך.

 

 

 

 

אפילו לא טרחתי להפשיט אותך.

 

את המכנס והתחתונים שלך קצת הורדתי והם מסביב לברכיים שלך.

 

את החולצה שלך הרמתי לך מאחורה מעל הראש.

 

את החזייה הזזתי קצת שהחזה שלך יהיה בחוץ.

 

את על ארבע על הספה ואני עומד מאחורייך.

 

 

 

 

אני לוקח אותך בכוח.

 

משתמש בפוסי שלך.

 

הידיים שלי מחזיקות חזק במתניים שלך.

 

הגוף שלך זז קדימה ואחורה בקצב שאני מחליט.

 

כבר מזמן איבדתי ספירה של הגמירות שלך ואת את היכולת לעצור ולבקש רשות לגמור.

 

 

 

 

אני גומר על התחת שלך, אוסף שפיך עם היד שלי ואומר לך לפתוח את הפה כשאת עדיין על ארבע.

 

אני נותן לך ללקק את השפיך מהאצבעות שלי.

 

 

 

תגידי תודה כלבה שלי.

 

"תודה אדוני"

 

 

 

 

אני הולך לשטוף ידיים וזין וצריך כבר לחזור למשרד.

 

 

 

 

כשאני יוצא מהדלת אני מביט בה שוב.

 

עדיין על הספה שכובה על הבטן, אפילו לא טרחה להחזיר את הבגדים למקום.

 

 

זה סקסי:)

 

לפני חודש. יום שלישי, 16 ביוני 2026 בשעה 14:37

 

 

 

כלבה קטנה ומטונפת.

 

 

 

 

החורים שלך רעבים.

 

האיפור מרוח.

 

הדמעות שלך, יחד עם רוק  וזרע שלי מתערבבים לך בפה ונוזלים מהפנים למטה, לגוף ולרצפה.

 

את אוכלת ושותה מקעריות קטנות על הרצפה.

 

את מלקקת את ההשפרצות שלך מהרצפה.

 

את פותחת את החורים שלך ומחכה.

 

את מיוחמת.

 

את רעבה לעוד.

 

 

 

 

 

כמה זה משחרר בשבילך.

 

למצא את המקום הנכון להיות כלבה קטנה ומטונפת.

 

 

 

לפני חודש. יום שני, 15 ביוני 2026 בשעה 23:04

 

"

תסביך מדונה-זונה (באנגלית:Madonna–whore complex) הוא השם שנתן זיגמונד פרויד לחוסר היכולת להמשיך להיות עם עוררות מינית בתוך מערכת יחסים מחויבת ואוהבת.

"

 

 

 

אז בגרסא שלי זה נראה הפוך-

 

כמה שיותר אכפת לי, כמה שיש לי יותר עניין, כמה שאני מרגיש אלייך יותר, כמה שאני מכיר אותך יותר טוב, כמה שאת יותר מצחיקה ומעניינת אותי וכמה שאני אוהב אותך יותר...

 

ככה אני אשתמש בך יותר חזק. אשפיל אותך יותר נמוך, אכאיב לך יותר, אקח אותך יותר לקצוות, אהנה יותר לראות אותך בוכה וחסרת אונים...

 

 

 

 

 

אצלי יש יחס ישר בין כמה את מדונה וכמה את זונה בשבילי.

 

כי איך אפשר להראות לך שאת מעניינת אותי, סקסית ואהובה בלי להחפיץ אותך ולהשתמש בך.

 

 

 

לפני חודש. יום שני, 15 ביוני 2026 בשעה 13:11

 

 

זה המקום שלך.

 

 

 

צמודה לידי אבל גם חצי צעד מאחורי.

 

על הרצפה ליד הרגליים שלי.

 

כשאת איתי, תמיד במרחק שהקולר והרצועה גם אם הם לא פיזיים כרגע מאפשרים לך.

 

ערומה, בלי בגדים ובלי הלבשה סקסית שיחביאו אותך.

 

בכניסה של הבית, על הברכיים, ידיים מאחורי הגב, פה פתוח גדול, עם זנב קטן, מחכה לי.

 

הדום לרגליים שלי כשאני עובד או מדבר בטלפון.

 

גוף ערום במקלחת שמחכה לשתן שלי.

 

בחדר השינה, על המיטה על ארבע, מחכה ולא זזה כי ככה אמרתי לך.

 

מביטה במראה ומתגאה בסמנים שציירתי עלייך משנים צבעים, גאה ומתגעגעת.

 

מיללת לי בהודעות שאת צריכה תשומת לב.

 

 

 

זה המקום שלך.

 

 

לפני חודש. יום ראשון, 14 ביוני 2026 בשעה 23:02

 

 

"אני יכולה?"

 

"מה ללבוש?"

 

"עם תחתונים?"

 

"נצא אחר כך?"

 

"מותר לי?"

 

"מתי תגיע?"

 

"כבר יצאת?"

 

"אתה מרשה לי?"

 

"אתה כבר ער?"

 

"אתה ישן?"

 

"אתה תשתמש בי?"

 

"אפשר להקדים?"

 

"שותים היום?"

 

"יהיה סקס היום?"

 

"אני יכולה לאונן?"

 

"אתה מרוצה?"

 

"אני כותבת יותר מידי?"

 

 

 

לפני חודש. יום שבת, 13 ביוני 2026 בשעה 5:46

 

 

 

 

אני אוהב להכאיב לך.

 

 

 

 

אני אוהב להביט בך ככה, חסרת אונים, מותחת את הגבולות שלך עוד קצת בשבילי, מיללת, מתפתלת, בוכה.

 

 

 

אני אוהב לצייר עלייך. לצייר בכאב שלך.

 

 

 

לראות את הסימנים האדומים מופיעים ונערמים על הגב והירכיים והטוסיק והחזה שלך.

 

 

 

לתת לך מידי פעם קצת לנשום את הכאב ולשאול אם את יכולה עוד.

 

 

 

 

 

זה לא קשור לעונשים, לאלימות, לכעס, לתסכול.

 

הכאב שלך מחבר בינינו.

 

הוא מתנה שלך אליי ושלי אלייך.

 

 

 

לפני חודש. יום שישי, 12 ביוני 2026 בשעה 10:29

 

 

 

זה לא משחק.

 

זה לא תבלין.

 

זה לא רק במיטה.

 

 

 

 

 

זה מהות.

 

זה ממכר.

 

זה צורך קיומי שורף.

 

זה נמלים מתחת לעור.

 

 

 

 

 

 

אי אפשר לחזור מזה חזרה.

 

אי אפשר להתעלם מהצורך הזה.

 

אי אפשר לעשות משא ומתן.

 

 

 

 

 

 

וזה מפחיד.

 

וזה כואב לא רק פיזית.

 

וזה משפיל.

 

 

 

 

 

 

רק ככה זה מרגיש נכון.

 

רק ככה זה מעניין בשבילי.

 

 

 

 

לפני חודש. יום שני, 8 ביוני 2026 בשעה 16:00

 

 

 

אני חושב שלפחות 5 אחוז מזמן הערות של גור קטן מושקע בלהתחכך בי / לאונן על אבר כלשהו שלי.

 

 

 

 

כשמכפילים את זה בחמש שנות זוגיות זה יוצא בערך -

 

0.5 שעה ביום X חמש שנים X  י 365 ימים בשנה.

 

זה נותן 912.5 שעות נטו.

 

 

 

 

 

 

זה הזכיר לי את חוק האלף שעות.

 

לפי שלא מכיר יש חוק אצבע כזה שכדי להיות מומחה / מקצוען במשהו צריך להשקיע אלף שעות.

 

 

 

 

 

אז כן.

 

גור קטן כבר מקצוענית בזה.

 

בלאונן על אברים שלי.

 

 

 

לפני חודש. יום שישי, 5 ביוני 2026 בשעה 9:10

 

 

 

 

אנחנו במיטה.

 

גור קטן בתנוחה עוברית עם הגב אליי.

 

היא בוכה.

 

מדממת ובוכה.

 

 

 

 

 

אני מזכיר לה שזה בעצם חגיגה שלא הצטרף' עוד א' לעולם החודש.

 

 

 

 

זה לא מנחם אותה.

 

היא כועסת עליי. 

 

"כבר יומיים אני רודפת לקבל ז' וזה לא קרה ועכשיו עוד  שבוע לפחות לא יהיה לי ז' ואין לי סיבה לחיים"

 

אני יודע גור קטן אבל אני אחבק אותך מלא ועוד כמה ימים אני אשתמש בך שוב.

 

"טוב דום שלי. אתה מבטיח?"

 

כן גור קטן.

 

"טוב דום שלי, אני אבכה עוד קצת."

 

טוב גור קטן.

 

 

 

 

 

אני מחבק אותה והיא נרדמת.

 

 

 

 

זה נעים :)

 

 

לפני חודש. יום חמישי, 4 ביוני 2026 בשעה 9:32

 

 

 

אבל משהו חסר....