אז מה זה BDSM עבורך ... ?

 

זה עניין של דעה. או גישה.

בטח גם לא פופולארי.

 

אבל איזה משפט מטופש להגיד -

 

"דיי, אל תבכי."

 

 

 

גם בתור אבא וגם בתור דום.

 

למה שאני אגיד לה לא לבכות?

 

למה שאני אשקף לה שאין מקום לרגש שלה?

 

למה בכי זה משהו שצריך לעצור אותו?

 

למה להוציא רגש כלשהו החוצה בבכי זה לא בסדר?

 

 

 

לא אצלנו :)

 

 

 

מותר לבכות.

 

צריך לבכות.

 

כמשהו עצוב, כואב. מבאס. מלחיץ. מדאיג .

 

צריך לתת לזה רגע.

 

וכן, לפעמים להוציא את זה בבכי.

 

הבכי משחרר וחשוב.

 

אז כן, תבכי, אני אחבק ואקשיב.

 

 

 

 

וגם -

כן, בכי זה סקסי :)

 

 

 

 

גור קטן ואני על הספה.

 

אוכלים.

 

מתקשקשים.

 

....

 

גור קטן -

"

אתה יודע דום גדול חשבתי על זה בבוקר 

 

על תנוחות בסקס

 

יש מיסיונרי סטייל

 

יש דוגי סטייל

 

אבל רק למי שיש לה מזל יש גם דאדי סטייל

 

"

 

אני צוחק בקול.

 

ומה זה דאדי סטייל גור קטן?

 

" נו אתה יודע.. שאתה פשוט עושה איתי ועם החורים שלי מה שאתה רוצה איך שאתה רוצה כמה שאתה רוצה"

 

גור קטן שלי. זה רומנטי.

 

וגם, צריך לשים את זה על חולצה.

 

 

 

זה נעים :)

 

 

 

.....

 

לא הבנתי גור שלי.

 

"אתה לא צריך לכתוב לה הודעה שאתה לא זמין. פשוט תכתוב לה אחר כך"

 

אבל זה לא מנומס גור קטן.

 

"אולי בדור שלך, אבל ככה מתקשרים היום. שתדע שרק איתך אני בכלל ככה עונה מייד להודעות."

 

לא נראה לי גור שלי, אני אשאר עם מה שנח לי.

 

"טוב דום גדול. אז יהיה סקס היום?"

 

 

 

 

זה נעים :)

 

 

 

 

 

 

 

תתחנני.

 

"מה?"

 

שמעתי אותי. תתחנני שאני אשתמש בפוסי שלך.

 

אני רואה את המבט שלה. היא בשוק. 

 

 

 

 

הכרנו באפליקציה ונפגשנו באותו הערב.

 

התכתבות שלנו הייתה בעיקר מה אני אוהב / איך אני אשתמש בה והיא בעיקר נוגעת בעצמה.

 

בדרך אליה עצרתי לקנות יין וסגריות.

 

 

 

 

עכשיו היא על המיטה שלה. ערומה. על הגב. רגליים פסוקות.

 

יש לה עור בהיר ועיניים כחולות, שיער ארוך שחור, חזה גדול, גוף מלא. סקסית ממש.

 

אני ערום. עם הברכיים על המיטה צמוד אליה, מחכך את הזין שלי בפוסי שלה אבל לא נכנס לתוכה.

 

עם יד אחת אני חונק אותה ומעיף לה סטירות ממש ממש עדינות לסרוגין. סטירות לחזה, לפנים וחוזר לחנוק אותה.

 

היא מרימה ומזיזה את האגן שלה אבל עוד לא.

 

 

 

תתחנני.

 

"מה?"

 

שמעתי אותי. תתחנני שאני אשתמש בפוסי שלך.

 

אני רואה את המבט שלה. היא בשוק.

 

אני מחייך.

 

זה אחרת במציאות.

 

אמרתי לה שהיא תצטרך להתחנן שאני אשתמש בה אבל לחוות את זה במציאות זה אחרת מלפנטז את זה.

 

"אני מתחננת" יוצא לה סופר שקט כשהיא עם עיניים סגורות והראש מוסט לצד.

 

לא שמעתי.

 

....

 

אני מחזיק אותה מהשיער ומכוון את הראש שלה אליי. 

 

תפתחי את העניינים. 

 

היא פותחת את העיניים אבל לא מביטה אליי.

 

תביטי אליי.

 

עכשיו היא מביטה אליי. לעיניים.

 

עכשיו תתחנני.

 

" אני מתחננת מתחננת בבקשה" זה יוצא ממנה.

 

איזה רגע סקסי. אני מתעכב עוד קצת.

 

"בבקשהה אני מתחננת "

 

אני משחרר את הראש שלה וחודר אליה לאט.

 

העיניים שלה נעצמות.

 

 

 

זה נעים :)

 

 

 

 

 

 

שכחתי להוסיף...

 

ככה אני מרגיש לפעמים:)

 

 

 

 

 

 

כמה זה מפחיד בשבילך...

 

 

לשחרר שליטה.

 

לסמוך.

 

להאמין.

 

להתמסר.

 

 

 

 

הרבה פעמים זה החלק הקשה באמת.

 

יותר קשה מלספוג.

 

יותר קשה מלבכות.

 

 

 

 

 

אבל כשהקסם הזה קורה...

 

זה סקסי  :)

 

 

 

 

לקחת לה את הכאב.

 

זה נשמע הפוך משליטה,  אבל רק למי שלא מבין.

 

קשה להסביר את זה אבל לפעמים כשאתה מכאיב לה אתה בתכלס לוקח את הכאב האמיתי שלה ומחליף אותו בשקט נעים וממכר.

 

 

 

 

 

אז בואי.

 

לא לפחד.

 

תני לי את הכאב שלך :)

 

 

 

 

 

להורים יהיה יותר קל להתחבר לפוסט הזה.

 

 

ושוב כל התחיליות ...

הורות זה דבר שונה לכל אחד.

שליטה זה דבר שונה לכול אחד.

כתוב בלשון שולט / נשלטת אבל בלי הגבלת הכלליות.

וכו' וכו' 

 

 

 

 

אז עכשיו - חינוך.

 

 

בגדול חינוך עובד ממש טוב במעשים או יותר מדוייק בדוגמה אישית ופחות בדיבורים ועונשים.

 

 

 

 

מה פחות עובד - דיבורים ועונשים.

 

אפשר לחפור לילד מאה פעם על להגיע בזמן אבל אם אתה כל הזמן מאחר זה כנראה חבל על האוויר.

 

אפשר להעניש ילד על זה שהוא לא עושה שיעורים אבל אם אתה כל הזמן מדחיין ולא ממש עושה בבית מה שצריך כנראה חבל על המאמץ.

 

 

 

 

 

מה יותר עובד - דוגמא אישית

 

ילד שגדל בבית שמילה זה מילה. אמרת שיוצאים בתשע זה תשע. אמרת שיהיה שניצל יהיה שניצל.  זה לא משנה מה בדיוק אבל מילה זה מילה.

 

ילד שגדל בבית עם דוגמא של עשייה / מוסר עבודה.  יושבים לעבוד / ללמוד גם אם עייפים או לא כל כך בא, מסיימים הכול גם אם צריך לקום מוקדם או צריך להשאר ער חצי לילה. לא משנה בדיוק אבל הוא רואה מה המשמעות של מחוייבות.

 

 

אז בגדול -

חינוך זה הרבה דוגמא אישית, הרגלים שעוברים בדוגמא אישית ופחות דיבורים ועונשים.

 

 

 

 

 

 

למתקשים -

גם שליטה בבסיס זה חינוך.

 

אתה יכול לדבר לדבר לדבר ולהעניש להעניש להעניש. בדרך כלל חבל על האנרגיה.

 

אם אתה תראה במעשים שלך, בדוגמא אישית שלך שאתה מכבד את הזמן שלה ואותה כבן אדם.

 

אם אתה תראה במעשים שלך שאם אמרת לא זה לא וכן זה כן, אם אתה מבטיח אתה מקיים, אם אמרת שמשהו קורה זה קורה.

 

אז אתה כנראה תקבל חזרה בת זוג / נשלטת מדהימה.

 

 

 

 

וגם חמישי שמח :)

 

 

 

 

 

לפעמים חשוב לזכור -

 

לא צריך לפתור לה את הבעיות.

 

לא צריך לתקן אותה.

 

 

 

 

מה כן?

 

רק להקשיב.

 

רק לחבק.

 

רק לשאול- יש משהוא שאני יכול לעשות כדי לעזור ?

 

 

 

 

זהו.

 

עצה בשקל:)