יש מין קטע כזה אצל אנשים.
לא בהכרח כאן אלא בכלל אנשים.
שלא מוכנים "לוותר על עצמם".
על פניו זה נשמע צודק.
אתה לא אמור לוותר על עצמך בשביל זוגיות או עבודה או חברים וכו'.
אבל ..
אם מביטים בזה שוב יותר עמוק, זה קצת יותר מסובך.
כי "לא לוותר על עצמך" יכול גם להגיד שחשוב לך בן זוג מטר תשעים, או 60 נטו לחודש, או שאת צריכה בן אדם עם אנרגיה כל הזמן, או שאת צריכה שהוא יאהב כמוך ים או ספרים או אנימה או לצאת , או אחד שקורא מחשבות, או 5 שנים הפרש גילאים.
ואלו רק דוגמאות להמחשה כמובן.
אז מה הפואנטה שלי בעצם?
שצריך להיות מודעים, לסנן ולבחור.
מה הדברים הגדולים שכרגע באמת מגדירים אותך ואת הצרכים שלך.
הדברים האלה כמובן גם יכולים להשתנות יחד איתך לאורך הזמן, במשך תקופה ספציפית וגם להשתנות בגלל בן / בת הזוג מסויים.
אבל בלי רגע להביט פנימה ולהבין את זה יכול להיות ש "לא לוותר על עצמך" זה סתם פחד בהסוואה.
למתקשים-
אל תוותרו על עצמכם.