לפני שנתיים. 26 בנובמבר 2021 בשעה 21:54
יש משהו נעים בלהיות בדאנג'ן.
מרגיש לקצת שמה שאני באמת יכול להיות ציבורי.
אם אני רוצה את הציצים שלה בפה שלי, לתת לה לרדת על הברכיים צמודה לרגל, להרים את החצאית ולהצליף בה עם חגורה - זה בסדר.
מעבר למבטים מסוקרנים או מעט "תיירים" שבאו לראות מה זה BDSM ומביטים בנו בשוק אף אחד לא ממש מתרגש.
זה הכי קרוב ללהרגיש נורמאלי בציבור עם מה שאני.
