רק להבהיר לפחות מוכשרים -
מה שאני מתאר למטה הם רגעים שמגיעים בהסכמה ברורה בעולם הזה שלנו.
אין שום קשר בינם לבין כפייה בכח בחוסר הסכמה וכל דבר אחר שהוא ברמה של אלימות מינית ופשע.
אז כן - זה אחד הדברים שעדיין ממש מרגשים בשבילי.
גם היום אחרי הרבה הרבה זמן.
החלק הזה של לקחת בכח.
בלי לשאול. בלי לדבר. בלי להתחשב.
וכן, התנגדות עושה את זה רק יותר כיף. הרבה יותר כיף.
להחזיק אותה חזק. לסובב. לקשור. להשתמש. להכריח.
לקחת אותה בכח.
בפעמים הראשונות זה היה לי מבהיל. אפילו מפחיד.
יש משהו ברגעים הראשונים האלה שהגבולות מטושטשים. בין מותר לאסור.בין נורמטיבי וחייתי. בין כיף סקסי לאלימות.
מה זה אומר עלי? שאני נהנה מזה. כמה רחוק אני יכול לקחת את זה בעוד סיטואציות. כמה סרוט אני שזה סקסי בעייני.
אבל זה גם חלק ממני. רגעים כאלו.
ועם מספיק רגישות ושיח זהרבה ניסיון זה כבר לא מפחיד. הגבולות ממש ברורים.
אפילו יותר נחמד לי כי זה מגיע עם דיסונסנס מובנה.
הידיעה הזו, שעד לפני חצי שעה, שאלתי מה נח לה, מזגתי לה מים ראשונה, בחרתי מקום לשבת שיהיה לה נח. חיבקתי. הקשבתי.
אבל עכשיו זה נעלם.
ונשארנו היא ואני בכמעט הכי חייתי שיכול להיות.
זה נעים :)
הערה למתקדמים-
אם כבר אתם בקטע, זו אחריות גדולה. מאוד.
לשים לב כל הזמן לבת הזוג.
גם אם זוו פנטזיה שלה, גם אחרי שיחות ותאום ציפיות ומה לא עדיין יכול לצוף משהו אחר, משהו רע וצריך לעצור ולחבק.
זו פחות הסיטואציה למתוח גבולות אלא להיות סופר קשוב.
