דוכן טלפונים רנדומלי בקניון.
גור קטן מנסה לבחור טלפון חדש.
אני רואה שהיא במצוקה מרוב קשקושים על ג'יגה , דור כזה או אחר, מעבד וכו' ואני מצטרף לידה.
המוכרן מביט בי ואומר - נו הנה אבא שלך יעזור לך להחליט.
גור קטן מתקנת אותו "דאדי".
המבט של המוכרן משתנה למשהו כמו - מה הולך כאן ומה אני אמור להגיד ביחד.
זה משעשע אותי.
אנחנו ניקח את זה. תודה.
הוא מתעסק עם החשבון והאשראי וחוזר לאזור נוחות שלו.
חיי היום יום :)