אנחנו מתכתבים בפלטפורמה אחרת.
וקצת לתוך השיחה זה עולה.
שזו הפנטזיה שלה.
להרגיש שלוקחים אותה בכח, שהיא מתנגדת, בוכה ולא עוצרים.
היא כותבת שהיא מתביישת בזה או מרגישה סוטה או שניהם.
אז אני משתף איתה שזה ממש ממש נפוץ הפנטזיה הזו וזה בסדר, יש לזה שם - פנטזיית אונס.
וזה לא אומר היא רוצה שיאנסו אותה במציאות אלא כנראה להרגיש את העירבוב של החוסר שליטה, פחד, כוחניות.
שזו הפנטזיה הכי נפוצה כמעט לנשים.
כשהשיחה מתקדמת ואני מרגיש יותר בנח, אני משתף שאולי איתי הבעיה שלה תהיה הפוכה.
"מה זאת אומרת?"
אז אני מסביר לה שאני אוהב שמתנגדים, אני מתגרה מבכי, בטבע שלי לעשות עם החורים שלך והנשמה שלך מה שאני רוצה.
"עשית את זה פעם?"
כן. כמה פעמים. אפילו ככה, כמו שהכרנו עכשיו.
היא כותבת. מוחקת. כותבת. מוחקת. כותבת.
אפשר לראות את זה באפליקציה וזה חמוד.
השארתי אותך בלי מילים ?
"זה מסקרן אבל אני לא חושבת שיהיה לי אומץ."
זה בסדר כי לא הצעתי לך 😄 וגם במילא היום לא הייתי עושה משהו כזה בלי הכרות לפני.
"אני מרגישה שאני צריכה לפחד ממך"
נכון. את צריכה.
באותו רגע אמא שלי מתקשרת אז אני כותב שאחזור אחר כך ועונה לטלפון.
לא חזרתי להתכתבות אבל כן, נזכרתי כמה זה כיף.
חמישי שמח:)