אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 5 חודשים. יום שני, 18 באוגוסט 2025 בשעה 12:45

 

 

יש פקקים ולוקח לי להגיע יותר זמן ממה שחשבתי.

 

מצד שני עדיין בוקר ואין בעייה של חנייה.

 

 

לבניין שלה יש שביל גישה מוזר, ממש ארוך, שונה מהביניינים האחרים בבלוק, היום בטח היו דוחפים שם עוד בניין.

 

 

 

אני עם ג'ינס, חולצה מכופתרת בהירה מחוץ למכנס, נעליים שחורות. 

 

קבענו לקפה קצר בבוקר אצלה.

 

 

 

אני נכנס לדירה, היא סוגרת את הדלת מאחורי ונועלת.

 

אנחנו מתחבקים לרגע.

 

ליד דלת הכניסה יש מטבח פתוח ושולחן אוכל משפחתי.

 

היא לבושה כבר לעבודה, מכנס בהיר ארוך, חולצה עם קצת מחשוף, נעלי עקב שעושות רעש.

 

על השולחן מחכות שתי כוסות קפה.

 

בשבילה ספל וורד או סגול אני לא תמיד מבחין בינהם וכוס זכוכית עגולה קטנה של קפה שחור עבורי.

 

היא הולכת לכיוון השולחן ואומרת לי משהו כמו בא נשב אין לנו הרבה זמן.

 

 

 

 

 

ברגע אחד משהו משתנה אצלי.

 

אולי זה בגלל שרואים קצת את החוטיני שלה מבעד למכנס כשהיא עם הגב עליי.

 

אולי הטון שלה שנמוך בחצי אוקטבה וקצת איטי.

 

אולי שהיא ממשיכה להחזיק את היד שלי.

 

זה מעיר אותי.

 

 

 

 

 

לאן את חושבת שאת הולכת?

 

תוך כדי המשפט אני כבר מתקרב אליה ושם שתי ידיים על הצוואר שלה ומהדק קצת.

 

היא מנסה להגיד משהו אבל אני מהדק את הידיים ויוצא לה מלמול שנעצר.

 

אני מוריד אותה למטה, לברכיים, משאיר יד אחת על הצואר שלה ועם היד השניה פותח את החגורה ואת הכפתורים של הגינס.

 

הזין שלי חצי ער מתחת לבוקסר ואני מצמיד את הפנים שלה לזין שלי. 

 

לפתוח את הפה.

 

היא אומרת משהו על איפור אבל אני עוצר אותה באמצע, מעיף לה סטירה ואומר לה שוב לפתוח את הפה.

 

היא פותחת את הפה עכשיו ואני מצמיד את הפה שלה מעל הבוקסר בדיוק מעל הזין שלי.

 

מחזיק אותה מהשיער קצת חזק ומזיז את הפנים שלה קצת.

 

את מוכנה בשבילי? 

 

היא לא עונה ואני מרחיק את הפנים שלה ומעיף לה עוד סטירה קצת חזקה.

 

תתרכזי. את מוכנה בשבילי?

 

"כן" 

 

במשפט שלם.

 

"כן אני מוכנה בשבילך כן"

 

אני מחייך.

 

אני מרים אותה מהשיער מסובב אותה עם הגב אליי ומשעין אותה על השולחן אוכל. 

 

תורידי את המכנסיים.

 

היא מורידה אותם. ממש ממש מהר.

 

מתחילה להוריד את החוטיני.

 

לא. תשאירי.

 

אני מוריד את הראש שלה לשולחן.

 

לפסק את הרגלים עוד, שתי ידיים אחורה לפתוח את החורים.

 

הידיים שלה קטנות והטוסיק שלה עגול ויפה. כל יד על צד אחר של הטוסיק והיא מתאמצת לפתוח יפה.

 

אני מזיז את החוטיני שלה הצידה, מוריד קצת את הבוקסר יורק על התחת שלה ועל הזין שלי ונכנס לפוסי שלה לאט.

 

הידיים שלה זזות קדימה ואני מתקן אותה, להשאיר את הידיים.

 

היא מחזירה אותם וממשיכה לפתוח את החורים ואני מתחיל לדפוק אותה חזק.

 

השולחן עושה רעש כשאני משתמש בה. 

 

...

 

"אני יכולה לאונן?"

 

כן.

 

אני מחזיק אותה חזק עם שתי ידיים ודופק אותה חזק.

 

אני מרגיש שהיא גומרת ואני ממשיך יותר חזק, עם ספנקים קצת חזקים.

 

היא גומרת שוב והגוף שלה מנסה לברוח.

 

עוד לא סיימתי להשתמש בך. לא לזוז.

 

אני ממשיך להשתמש בה, לוקח לה עוד כמה דקות ויוצאת לה עוד גמירה חזקה, הרגליים שלה קצת רועדות.

 

אני יוצא ממנה.

 

לא לזוז. להביט אליי.

 

היא נשארת רכונה על השולחן  ומזיזה את הראש לכיוון שלי.

 

אני מאונן וגומר לתוך הכוס שלה.

 

מסדר את הגינס והחגורה, מתיישב על כסא ומסדיר את הנשימה שלי.

 

היא בנתיים לא זזה.

 

שבי לידי.

 

היא מתיישבת בכסא לידי בלי להרים את המכנס.

 

אני מלטף לה את השיער ואת העורף לאט.

 

עכשיו אפשר לשתות את הקפה.

 

 

 

 

אני טועם את הקפה שלי, יצא לך בסדר הפעם, את משתפרת.

 

היא צוחקת ואני מצטרף.

 

אמרתי לשתות את הקפה.

 

היא לוקחת את הכוס שלה,  מביטה בה לרגע מהוססת אבל מתחילה לשתות.

 

יותר טעים ככה נכון? עם הזרע שלי.

 

"כן"

 

במשפט שלם.

 

"יותר טעים לי ככה לשתות את הקפה עם הזרע שלך"

 

יופי. אולי נעשה את זה יותר.

 

אנחנו מתקשקשים ככה כמה דקות, קצת צוחקים מידי פעם.

 

 

 

טוב, אני כבר זז.

 

לסיים עד הסוף את הקפה ולא להתרחץ שוב. את הולכת ככה לעבודה.

 

"אני יכולה לסדר את האיפור?"

 

כן, ברור. אני צוחק.

 

נדבר אחר כך.

 

אני קם ומחבק אותה והולך לדלת.

 

 

 

תודה על הקפה :)

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י