אז אני כבר חודש וחצי בצבא
ובאמת שטוב לי כאן
זה פעם ראשונה בחיים שלי אני מרגישה שיש לי משמעות, שאני קמה על בוקר עם מטרה, שאני עושה משהו משמעותי
אני לומדת 13 שעות ביום, לפעמים קצת יותר, לא פשוט כאן בכלל, כל פעם שאני חושבת שהבנתי איך הדברים עובדים הם מביאים לי תרגיל יותר הזוי, ואני מתה על זה.
בנוסף התנאים שלי ממש ממש טובים, יש לי חדר משלי, עם מקלחת ושירותים צמודים שגם הם כמעט רק שלי, יש לנו המון כיבוד ושתיה למה כל הזמן, והחדר אוכל שלנו מדהים ממש, באמת שלא פגשתי אף אחד אם תנאים יותר טובים משלי
אבל זה לא רק הלימודים, אני חושבת שהחלק הכי משמעותי בשבילי הוא שפעם ראשונה בחיים שלי אני אישה במשרה מלאה, אף אחד שם לא מכיר אותי כגבר, מבחינתם אני אישה לכל דבר, בהתחלה היה קצת מוזר ומביך כי בכל זאת הם לא היו רגילים לראות תרנסית ובטח שלא לחיות איתה 24/6 אבל לאחרונה ניהיה הרבה יותר טוב במיוחד אחרי שיצא לי להעביר להם מין הרצאה בנושא שבה סיפרתי על עצמי ונתתי להם לשאול שאלות, הרצאה שהייתה מלווה בהמון בכי בעיקר שלי
אבל זה כיף להיות אישה, אני אוהבת את זה, זה פשוט מרגיש נכון ולמרות כל המבטים שאני מקבלת לכל מקום שאני הולכת והסיטואציות המביכות עם כל בן אדם חדש זה שווה את זה הכי שבעולם
לאחורנה יצא לי לחשוב קצת על סאדו ותאמת שאני מתגעגעת, מי יודע אולי אני אקפוץ לאיזה מסיבה מתישהו, למרות שכרגע אני עיפה ובעיקר רוצה לא לעשות כלום, אבל סתם במקרה היום חשבתי על הכלוב והיה לי חשק לכתוב שוב אז כתבתי
Cuddle
