לפעמים זה רך ומלטף ועוטף ומכיל וחמים ונעים, ואפשר להתקרבל בזה, ולישון בתוך זה ממש טוב...
לפעמים אני קם בבוקר עם רעב אחר... סוג כזה של רעב הוא לא נפוץ באזורים מוארים... אבל בסביבה הנכונה שכזאת, סביבה אפלה רוויה בחרמנות, הוא יכול לסגסג, הוא יגדל ויתפתח, ישתכפל, מוטציות חדשות, עיוותים של הטבע, רובם לא ישרדו יותר משניות בודדות, אבל לחלקם יתמזל המזל, והם יהיו דור ההמשך, זה שיכתיב את הבסיס לקפיצה הבאה...
ולפעמים לפעמים...
כשהסביבה ממש ממש חשוכה...
הטמפרטורה נמוכה וקבועה...
מבודדת...
סטרילית...
אין שום דבר שגורם לברירה הטבעית.
וגם לעיוותי מוטציות חסרי היגיון אין אויבים טביעים, כולם מסגסגים... ושם נוצרים יצורים מיוחדים... כאלו שיכחדו בשניה שאור שמש יפגע בהם...
כאלו שרק מחשבה קטנה שהגיע מבחוץ היא מספיקה לזהם ולהרוס איזונים עדינים שכאלו...
שם הם חיים
פיריקים של הטבע, מחשבות סוטות אפלות במיוחד, כאלו שקשה לתאר את האימה והאופל שהם ניזונות מהם..
"מוטציית אל מאיזה סוג,
מעולם לא תוכנן לייצור המוני,
פריק מידי בשביל לחיות
נדיר מידי בשביל למות"