היא אמרה שהיא מסוכנת, רק משתמשת, בועטת, נושכת, שורטת, לוקחת, הורסת. מכאיבה. מרסקת, משאירה חורבן. היא אמרה שהיא קרה. רחוקה. לא נקשרת, בלתי נגישה. היא אמרה שהיא ריקה מתוכן.
היא אמרה שהיא תשתמש בי כמו שהשתמשו בה.
שאני רק טרף עבורה. אחד מיני רבים.
שהיא תשתמש בי על מנת להלחם בשדים האפלים של עצמה. אמרה שאני רק כלי במשחק המסוכן שלה נגד עצמה. במשחק בדרך לאבדון. במשחק של ההרס העצמי בו ניצחון הוא גם כישלון.
אז היא אמרה...
מסתכל עליה בחצי מבט בזמן שאני לרגליה והיא מלטפת אותי.
היא יפה, ממש יפה. ומושכת. וואו כמה שהיא מושכת. היא סקסית להחריד, פתיינית ופרובוקטיבית, ושחקנית פיקחית.
ויש לה חיוך ענק ממזרי ושטני אשר ממיס לבבות אבל היא יודעת את כל זה. ומשתמשת בכל זה. כל הזמן.
היא שובה לבבות ומפילה אותם אחד אחרי השני כמו זבובים.
אני לא יודע לקרוא אותה. היא מלאה בערפל מראה כל הזמן צדדים אחרים לאנשים שונים. מעטים האנשים שמכירים אותה שלמה.
אבל דבר אחד ברור לי היא סאדיסטית, זה ברור. זה ברור לכולם מסביבה, היא לא רק סאדיסטית, היא נהנית להיות סאדיסטית והיא טובה בזה. היא עמוק כל כך בטירוף של זה.
הסאדיזם שלה חי ובועט ובולט וצוחק ומסמן ומצלק וכואב.
הרגע של המחשבות נגמר היא מעירה אותי מהמחשבות בפרץ צחוק מתגלגל ואומרת לי לקום. מתחילה לסשן אותי שוב.
פרובוקטיבית כלכך, מינית כלכך. טיזינג כל הזמן, ומחייכת בלי הפסקה.
היא כל הזמן במגע עימי בלי הפסקה, כל הזמן צמודה אלי, מתחככת בי, ידיים עלי, מכאיבה ואז מרפאה. מנשקת ונושכת, סוטרת ומלטפת.
זה כל כך חדש לי, וכיף לי. לא רגיל לקבל את זה ממנה.
היא תומכת בי. היא מקשיבה. היא מרימה. היא חמה, היא מקבלת ואוהבת.
אני עובר איתה תהליך. היא עוזרת לי להשתחרר מכבלים בלתי נראים.
היא מורידה ממני את הלבוש הפיזי והנפשי.
עם החיוך והרוך עוברת את החומות ואת המגגנות מרסקת אותם. משאירה אחריה אבק.
אני נשאר חשוף ופגיע מולה. היא בוחנת ומסתכלת על הצלקות שנשארו, מחייכת וממשיכה הלאה.
ממשיכה לקלף ממני ממני שכבות. חושפת את הפצעים מדממים מתחת לגלדים.
עוברת על הפצעים החשופים מנקה וחובשת תופרת ומשלימה חתיכות חסרות.
וכאשר אני שלם שוב, כאשר אני מרגיש שייך.
היא שולחת אותי לדרכי עם דמעות זולגות.
כי זה המזוכיזם הפרטי שלה. לא להשאיר שום דבר שלם וטוב אצלה כי זאת היא, בעלת ההרס עצמי שלא יכולה שיהיה לה טוב.
ולי רק נשאר להסתכל לאחור לראות אותה ממשיכה עם החיוך הממזרי להבא בתור אחרי.
ואולי אני רק מדמיין אבל עכשיו קיים קצת יותר עצב וריקנות בעיניים האלו. בעיני השטן.