לומדת

יום 14- הבדל בין מציאות לפנטזיה :

ברור שקיים הבדל.

לוגיסטיקה זה מילת המפתח בעייני. הפנטזיות שלי הרבה יותר קיצוניות ממה שאני עושה או אפילו הייתי מוכנה לעשות במציאות. בפנטזיה אפשר לקבל דברים לא פרקטיים, מסוכנים, פוגעים.  בפנטזיה אין לי לפעמים גבולות שבמציאות יש. בפנטזיה אני לא פוחדת, ואפשר לעשות הכל כי אי אפשר להפגע באמת. אין את ההתמודדות עם המצב אחר כך 

מעבר לזה, בפנטזיה הגבולות והרצונות של הפרטנרים תמיד יתאימו לשלי, והפנטזיה יכולה לכלול דברים שבמציאות המוסר האישי לא תמיד מאפשר.

לסיכום חושבת שאעדיף לא לחפש את ההגשמה במציאות לחלק מהפטנזיות ולהשאיר אותם בגבול הדימיון כדי להמשיך להתרגש מהם

יום 15- סקרנות וניסיון:

• חד משמעית חבלים, בפרט שיאברי, אני יודעת שיטות הגבלה שונות אבל משהו באומנות הזאת והיופי גורם לי למשהו חמים ורצון לעוד ועוד.
• סשן משותף עם חבר טוב שלי איך להצליח לשלב את הדינמיקה ביננו למשהו מזוקק. 
• אני רוצה עוד פעם להתמסר אבל הפעם באמת בלי הבראטיות, להיות שם ב100 אחוז לא מנותקת נוכחת ובהחלטה מודעת להצליח לשחרר. 

יום 16- סיבוך בזהות קינקית:

מממ אני חושבת שזה מתחיל מהגדרה עצמית של החיפוש אבל התשובה המדוייקת זה מציאת הפרטנר  שמתאים לך. אני יותר ויותר מדייקת את עצמי ומבינה שרוצה זוגיות שמושלבת בדסמ. אז מעבר למציאת פרטנר בדסמי מחפשת את האדם שארצה לחוות איתו רומנטית, אז צריך את הפרטנר שמדויק לי. לכל הפרמטרים שמחפשת. שיהיה את הדינמיקה הקלילה והכימיה המדוייקת, שלא ירגיש משחקי או הצגה אלא משהו טבעי, שיענה על הצרכים הרגשיים הנפשים העמוקים והמוחבאים. שיהיה את העדר הפחד להפגע אלא פשוט זרימה קלילה. 

ואחרי שאמצא את המדוייק לי קיימת את הבושה סביב אלמנטים מסוימים בצורך שלי בקינק ובדסמ דווקא בתוך אינטימיות של זוגיות , ויש פחד שמשהו מזה ירחיק את הפרטנר שלי או יהרוס את החוויה. 

יום 17- תפיסה שגוייה:

שהנטייה לקינק ובמיוחד לסאדיזם ומאזוכיזם לא נובעת מטראומת ילדות או מפתוזולגיה נפשית.  לנרמל את המצב ואת השיח מסביב. 

יום 18- דברים שמרגיזים בעשיה קינקית:

חד משמעית האנשים שפועלים תחת טייטלים בלי להבין את המשמעות והיכולת של פגיעה נפשית ופיזית עד רמת צילוק במעשים שלהם. בלי למידה עיונית והתנסות מעשית לפני עם אדם שמבין. ניסיון של כלים על עצמך על מנת להבין את היכולת את הרמות ואת הגבול. כל אלו שפועלים ולא מבינים את האחריות ויותר מכך לא לוקחים אחריות אם כבר קרה נזק.

ואנשים שחושבים שהדרך שלהם לחיות את הקינק זה הדרך הנכונה היחידה האמיתית ושאם אתה לא מתנהל בדיוק באותה צורה שהם מתנהלים אז אתה לא קינקי או בדסמי.

יום 19- שיפור בחיים:

אכתוב ממש בקצרה- נתן לי כוחות לשחרר, למצוא כחות חדשים בעצמי, להתקדם ולהתפתח בחיים, יצר גילוי, המשכיות. 

יום  20- הסבר:

שהתחלתי את האתגר הסתכלתי ברצף על שאר  הימים קדימה ואמרתי לעצמי על זה אוכל לענות גם על זה ועל זה ומהשאלה הזאת חששתי אני עוד חדשה בעןלם הזה יש לי כל כך הרבה מה ללמוד עוד במיוחד באתר כזה שיש לאנשים מידע נרחב יותר ממני אז החלטתי לכתוב באופן כללי למישהו שרק מתחילה כמוני  בעולם הזה- איך מתחילים לחשוב למה מתחברים? אחד הדברים שהכירו לי זה הצק ליסט: זאת רשימה ארוכה ומגוונת של פרקטיקות שונות שאפשר לסמן בה את הניסיון, את רמת העניין באותה הפרקטיקה והאם זה גבול או לא. כאשר עובדים מול הצ'ק ליסט אפשר להבין ש"הסטיות" הם בסדר והם קינק של הרבה אנשים.  תחושת השייכות גורמת למעיין רגיעה ותחושת קבלה. בנוסף עוזר להבין את עצמך ולדייק מול פרטנר את הגבולות שלך ואת הדבים אליהם אתה נמשך. יש רשימה מצויינת של המרכז למיניות אלטרנטיבית. 

יום 21- מערכת יחסים:

בגלל שאנחנו מביאים דברים לקיצון נמצאים בקיצון  הכל יותר אינטסבי, רגיש, ונגע במקומות רגישי חשוב ממש להיות זהירים ועירניים ותקשורתיים- אי אפשר להניח הנחות או פשוט לזרום. צריך לדבר ולשאול. 

צריך לדעת לשים גבולות מאוד ברורים בין המשחק לבין המציאות , שלא תערבב ולתת מקום גם לצד השני לפתוח לדבר ולתת לו מקום אחר מאשר הקינק והשליטה. לתת חופש ומרחב. 

יום 22: תפיסת עולם: 

זה חד משמעית גרם לי להיות יותר רגישה לסביבה שמסביבי. להיות עם אינטלגנציה רגשית יותר גבוהה השיח המתמיד על גבולות, הסכמה, רצון, וגם החקירה של מה מדליק אותי לעומת במה אני מאמינה, גרם לי להבין יותר על עצמי ומי אני למדתי יותר על פתיחות מינית, על האפשרות הזאת. ולמדתי על קבלת השונה. 

יום 23- הפרטנר המושלם:

טוב חשבתי שמקודם היה שאלות קשות.. האמת שזאת שאלה שבזמן האחרון מנסה מאוד לדייק את עצמי בשבילה.

אבל אם אגיד בקווים כללים זה אדם שיהיה לי איתו דבר ראשון כימיה חיבור ודינמיקה, יהיה צורך בבנית אמון וישירות בהמשך ביטחון. אני טוטאלית מאוד ואינסטבית ואני צריכה את המגע והתקשורת היומימיות. אני רוצה שהוא יהיה חבר וידיד מעבר לשליטה שאוכל לדבר איתו סתם ככה לחייך לצחוק אבל שנדע את המקום אחד של השני, שהיררכיה תהיה ברורה. בעיקר בלי אגו ומשחקי כוחות.  אני רוצה לקבל את המקום של ההתמסרות לזכות בה ולא לקבל.  מישהו דומיננטי, " אלפא"  שלא יפחד להגיד את מה שהוא רוצה. להציב מולי את הרצונות שלו וגבולות. אבל שיבין שמולי יש לו מקום אחר, את המקום של השחרור. ובמיניות שיוציא את החיית פרא שטמונה בו. שיוציא את האגרסביות בצורה לא מתונה. מישהו שירצה לחוות איתי דברים חדשים שידליק בי את היצירתיות ואני בו. שנוכל להתפתח ולצמוח. 

ובתכלס משהו שמפחיד אותי להודות בזה אני רוצה בסופו של דבר מישהו לעתיד. מישהו שאוכל לראות בו מעבר לנשלט ולידיד גם בן זוג ואהוב. מישהו שילך איתי יד ביד בדרך הארוכה. שאוכל לסמוך עלייו וליפול ולדעת שהוא לא יעזוב. מישהו שיהיה העוגן שלי.

אבל עד אז הכל פתוח ממשיכה לחוות לדייק את עצמי וליצור אינטרקציות עם אנשים חדשים. 

יום 24- קינק וירטאולי: 

ממש לא מתחברת לזה. אני רוצה להרגיש את מי שעומד מולי. להתחבר אליו לראות את התנועות , שפת הגוף. לראות את התפתלות והקושי.

לראות את החיוך, להרגיש את המאמץ. וכל זה לא קורה בשליטה וירטואלית

אבל כאשר  נמצאת בקשר כן אתן משימות בתור שמירה על הקיים וכחלק לא כמקום מרכזי בשליטה.