סיפורים למגירת הסכום

זה לא היה הנתיב שתכננתי.

אני מגלה שהדרך לא באמת כתובה וכל מה שאני יכול לעשות זה לזרום ולנסות לבין את הכיוון, כל פעם מחדש הוא חדש לי.

בהתחלה, זה היה פיזי, מרגש אבל בעיקר פיזי.

חשבתי שזה יהיה קל יותר, שאולי זה אפילו מצופה משולט אבל זה היה טכני מידי, צפוי במידה מה ואגרסיבי, משהו היה חסר.

ניסיתי להבין, ניסיתי ללמוד, לשלוט בזה אבל המרכיב הפיזי השתלט כל פעם. ככה תפסתי את השליטה בך.

את, ניסית להסביר אבל לא הבנתי את המילים שהשתמשת. זרמת ונתת לי ללמוד, דרכך, איתך, לפעמים בדרך הקלה ולעיתים...בדרך הכי קשה שיש.

אבל אחרי תקופה משהו קרה, הבלתי יאומן והמתוכנן קרה, הרגשות הצטרפו וזה הפחיד אותי.

שאלתי את עצמי, איך אני יכול לשלוט כשיש לי רגשות אבל אז הבנתי, נזכרתי והבנתי את המילים שהשתמשת, למדתי שלשלוט הוא מנטלי לא פחות משהוא פיזי.

הגענו לנקודה שבעיניי היא נקודת האיזון:

אני מגיע, אנחנו לא מדברים, את מנסה לשבור את הקרח ולהגיד משהו, אני משתיק אותך, את לא מדברת כל זמן שלא אפשרתי לך.

אני קודם כל מסמן אותך כשלי, בדרך הפרימיטיבית ביותר, אני ארוקן את כל השתן שלי עלייך, כשאת על ארבע, כשכולך מכוסה בנוזל, אדאג להעביר את היד שלי ולכסות את כל האזורים בשתן שלי.

ארחף מעל התחת שלך והכניס את הזין שלי לכוס שלך בכניסה אחת, אחת כואבת ומהירה ואתחיל בטקס שלנו, רק כדי לחמם אותך.

אצא ממך, אתפוס אותך בצוואר ואת תתרוממי, עם הגב אלי צמודה לאריחים של האמבטיה, אל תסתכלי ואל תדברי.

עכשיו, אני אנקה אותך, העביר את המים על כולך,הידיים שלך למעלה, לא משתתפות וללא מעש.

אני לוקח סבון ומנקה את כולך: כתפיים, שכמות, בית שחי, גב תחתון, תחת, מנקה אותך טוב טוב.

אני עכשיו על הברכיים, מנקה את הרגליים שלך, יורד לכפות הרגליים ועולה בחזרה לתחת שלך. אני נושך אותך בחוזקה בלחי של התחת, ממשיך את מלאכת הסימון.

הופך אותך ועובר את אותו המסע מלמעלה למטה: כתפים, שדיים, בטן, כוס, רגלים וכפות רגליים.

שוטף מעלייך את הסבון ומתחיל לזיין אותך כשאת עם הפנים אלי, בעמידה. את גונחת, אני מנשק אותך וסוטר לך, חזק. את מסיטה את המבט ואני מפסיק.

אנחנו יוצאים מהאמבטיה, אני מנגב אותך, את כולך, מוודא שאת נקייה לשלב הבא.

זה איזון שאני מפיק ממנו הכי הרבה הנאה.

אני הולך ראשון למיטה, את מאחורי, כל צל.

אני נשכב ואת, מביטה בי במבט של כלב שממתין שיתנו לו הוראה, התניה.

את עולה עלי, כשאת עם הגב אלי.

כשאנחנו מזדיינים, אני אומר לך מתי לגמור, אני מחליט מתי את תתפוצצי וכמה פעמים.

אחרי חצי שעה אני עובר להיות מעלייך, מיסיונרית שהזין שלי בתחת שלך. אני מזיע ומטפטף עלייך, גם את מזיעה, שנינו מערבבים כמו אמולסיה.

רגע לפני שאני גומר את מזהה, מתחננת אלי שאגמור לך על הפנים. את אוהבת את שאני משפריץ לך על הפרצוף.

על ארבע את הולכת שוב אחרי למקלחת, החלק האחרון בטקס מגיע.

אני שונא את הבושם שלך.

אני שונא אותו כשאני מריח אותו עלייך בכל פעם שאנחנו נפגשים ואני שונא אותו יותר כשהוא נשאר עלי כשאת הולכת.

כשאת הולכת הוא מזכיר לי את כל מה שקרה כאן כשהיית. את הסערה המושלמת שיצרנו, איך בנינו אותה כמו שתי חזיתות שמתנגשות ותחילת במסע של הרס משותף, אנחנו זורעים חורבן הדדי, ספק כדי לשקם, ספק כדי להרוס הכל שוב כדי לבנות מחדש.

הוא מסביר לי שזה המקסימום שאני אקבל ושכדאי להשקיע בכל נשימה שאני לוקח כי גם זה לא ישאר לעוד הרבה.

אני מעבד, משכלל אם השגתי את המטרות שלי ומה עוד אפשר להמציא, מה עוד אפשר לעשות שלא נעשה ויש המון, רק שהזמן מוגבל.

עכשיו גם הריח התפוגג, אני נושם עמוק יותר, בכבדות כדי להספיג הכל אבל גם הוא הלך.

אני נשאר ערום, עם זיכרון צרוב והבנה שעכשיו את אצל אחר, ששונא גם הוא את הבושם שלך ובעיקר ישנא אותו יותר כשתלכי.

אמרתי לה שאני רוצה שהיא תבוא עכשיו והיא הגיבה בחיוב מידי.

ביקשתי ממנה לעדכן אותי כשהיא בכניסה לבניין כדי שאוכל לתת לה סט של הנחיות וכך היא עשתה:

"הגעתי" היא כתבה לי.

עניתי אוקי, תעלי אלי הביתה כשאת משתמשת רק במדרגות, הדלת פתוחה, אני לא אקבל את פנייך, תכנסי לחדר שינה, תתפשטי, תכנסי לאמבטיה ותמתיני לי על ארבע כשהפנים שלך פונים לכיוון הקיר, מושפלות מטה.

יכולתי לשמוע אותה נכנסת, נדרכתי כששמעתי אותה מורידה את הבגדים ונכנסת לחדר אמבטיה.

נכנסתי, סגרתי את הדלת ואיזה תמונה מדהימה נגלתה בפני, התחת שלה מופנה אלי, היא על ארבע, לא מעיזה להסתכל או לדבר, יושבת כמו כלבה שם, ממתינה.

עמדתי במרחק מה ממנה ואמרתי לה שאני אוהב אותה, היא יודעת את זה אבל חושב לי לציין את זה בהתחלה.

התפשטתי והתקרבתי,  עכשיו אני עומד בפיסוק מעליה, מכוון את הזין שלי לכיוון הגב שלה ומשתין עליה את התכולה שלי, תוך שאני עושה את זה היא מקערת את הגב כדי לא לאפשר לנוזל לברוח, והוא, נוזל על כולה ובעיקר על התחת ויורד לכוס.

"סימנתי אותך" אני אומר לה, תוך שאני מלטף את גופה הרטוב כמו מטביל אותה ודואג שתיהיה מכוסה כולה.

אני מסיים ומסובב לה את הפנים תוך כדי שהיא עדיין על ארבע, מרוחה כולה בשתן שלי ואני מנשק אותה, נשיקה חושנית שנועדה להשלים את הסימון.

עכשיו הזין שלי בפה שלה, אותה התנוחה, שום דבר לא השתנה, הצוואר במתיחה מלאה, קשה לה ואני רוצה שתתאמץ, שתרוויח את המציצה שלי.

אני מסמן לך לעמוד, פותח את זרם המים מתחיל לשטוף אותה, מסובב אותה כשהפנים שלה דבוקות לקיר האמבטיה והידיים שלה למעלה ואני מסבן אותה, היא יודעת שאסור לה לזוז או לגעת בי, אני מלפף את היד שלי סביב הצוואר שלה מהדק ולוחש לה - את שלי, כולך שלי. היא מהנהנת בתנועה של אישור. אני סוטר לך על הלחי ומחזק את המילים, " את שלי בלבד".

אני מתחיל את הסיבון מהכתפיים ומחליק על הגב עד לתחת שלה, אני דואג לנקות אותה אותה טוב טוב לקראת החלק הבא.

אני יורד על הברכיים שלי ומוסיף סבון, מסבן את התחת שלה ומנקה אותו טוב, מחליק את היד לכוס שלה ומנקה גם אותו, היא נאנקת, מתפתלת, זזה, אני מחדיר את האצבעות שלי, אגודל בתחת שלה ושתי אצבעות של אותה היד בתוך כוס, היא משתגעת.

אני מוריד ממנה את הסבון סוטר לה שוב ונותן לה את המגבת.

אנחנו לא מדברים, רק מחליפים מבטים.

אני מסמן לה לבוא אחרי, אני נשכב על המיטה ומסמן לה לבוא, היא כבר מכירה את התנוחה.

היא מתיישבת עלי עם הגב אלי ובתנועה אחת הזין שלי חודר אליה, הפטמות שלה מזדקרות והיא רטובה, מטפטפת על הביצים שלי את נוזל הכוס שלה.

היא דוהרת עלי ואני מידי פעם יורק לה על התחת, רואה את הרוק יורד במורדות התחת, פי הטבעת ועד למפגש עם הזין שלי שחודר אליה.

עכשיו באותה התנוחה הזין שלי נכנס לתחת שלה, היא אוהבת את זה, אני יודע, אני מזדקף תוך כדי שהיא נעה למעלה ולמטה, חונק לך את הצוואר ומחליט מתי לשחרר לה אוויר, היא לא עוצרת, עוד סטירה וממשיכים בריקוד.

היא מתחילה להזיעה,מגמירה לגמירה היא מתכסה כולה ואני מעביר את הידיים שלי על הגוף שלה כולו ומלטף אותה כמחליק על הזיעה שלה.

היא מטפטפת עלי ומידי כמה רגעים היא מרטיבה לי את הביצים, היא יודעת שהיא צריכה לדאוג להרטיב אותם כל כמה רגעים.

אחרי הפעם השישית שהיא גמרה, היא מותשת, נאבקת בעצמה להחזיק.

בין הזיעה שלה והריקות שלי אני, ממצב שכיבה, דוחף אותה קדימה ועכשיו היא בדוגי והזין שלי עדין בתחת שלה, המיטה רטובה כמו ששנינו כרגע.

אני מזיין אותה חזק ומהר ואומר לה להתחיל להתחנן.

היא מתחננת אלי שאגמור לה על הפנים, היא חוזרת על זה בלופ.

אני יוצא ממנה, היא,מתהפכת ושוכבת על הגב, הפנים שלה מולי, הפוכות (השיער שלה קרוב אלי), אני שולף את הזין, מתקרב לפנים שלה, מהדק את היד שלי על הזין ומשחרר. כל נוזל הזרע שלי מרוח על הפנים היפות שלה: אף, לחי, פה.

אני נכנס למקלחת שוב, מסתבן, מוריד ומסמן לה לבוא. היא נכנסת ואני מוריד אותה על ארבע, מעביר זרם חלש של מים על הפנים שלה והיא מתחילה לנקות את עצמה, יודעת שהיום רק התחיל.

היא עוד תחזור למקלחת הזאת כמה וכמה פעמים היום.

אני שולט, את פוצעת אותי, לבקשתי.

המידע שאת משתפת איתי שורף אותי מבפנים, חורך כל חלקת אדמה טובה בנפשי למרות שאני מנסה לתרגם אותה לדשן, משהו שיצמח מזה.

אני במלכוד, רוצה שתיהיי שלי תוך הבנה ברורה שזה לא יקרה לעולם. הפער הזה מחזיק אותי נפעם, כל פעם מחדש ומכניס בי אנרגיות וזרמים של חשמל שלפעמים משתקים אותי, ולפעמים ממריצים, אני מתנהל איתך וזה הריקוד המוסכם שלנו.

בכל מפגש אני מנסה להוכיח לך שאני טוב יותר וראוי יותר מ" האחרים" שלך. אני הכי טוב!

אבל...זה לא באמת משנה, אני חייב להזכיר לעצמי בכל פעם ששבבי מידע חדשים מגיעים שאולי את איתי אבל לא שלי.

יצא נתתי לך את קוד הגישה לנפש שלי ויש לך גישה ישירה לקוד המקור, את יכולה לשנות  ולעצב אותו כרצונך. 

אני מכין תרחיש, ממקם אותך בו ומוציא אותו לפועל, בתרחיש את שלי, שנינו מסכימים על זה אבל אני יודע שבשניה שנתלבש בחזרה, נשים עלינו לא רק בגדים, גם אמת ומציאות יהיו חלק מפרטי הלבוש ואני אצטרך להמשיך להזכיר לעצמי שאני רק אופנה מתחלפת.

אם שבר מתאחה, האם בהכרח הוא חוזר להיות שלם?

אולי הוא מתחיל משהו חדש לגמרי בלי להתכוון לזה בכלל ואם הוא מתאחה למשהו חדש, הוא מתאחה למשהו טוב יותר?

משהו נשבר אצלי, זה קרה לפני שנים. היו סימנים מקדימים לכך והסברים לוגיים נהדרים אבל, נשבר.

לא תכננתי לאחות את השבר ובטח שלא חשבתי שאחזור לכשירות מלאה אבל הינה, שנתיים אחרי, האזור השבור התאחה למשהו חדש ובהכרח גם טוב יותר. מיד חדש נוסף שלא היה לפני כן.

האיבר החדש הרגיש בהתחלה, לא בסדר, לא במקום שלו ולי, לקח הרבה זמן להבין אותו ואת החשיבות שלו להמשך.

עם הזמן נוצרה שגרה, השגרה שינתה אצלי הרגלים ושברה לי את המוסכמות והערכים שגדלתי על פיהם. העוצמות היו קיצוניות וקצת כמו תווים, צריך לדעת לקרוא אותם כדי למצוא את הקצב הנכון, המתאים. 

היום אני שלם, שלם עם הדבר החדש/ישן הזה שיש לי, אני אוהב אותו מאוד ואני שמח שהוא התווסף להיות חלק מהחיים שלי.

אני לא אותו האדם שהייתי לפני שנתיים, פחות מחפש לענות על שאלות ופשוט נסחף עם הזרם, מפוכח, מחושב (נדמה לי) ובעיקר מאושר.

רק שלא ישבר לי שוב