לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפורים למגירת הסכום

לפני שנה. 24 ביולי 2023 בשעה 20:47

השבוע נעדרתי לטובת נסיעת עבודה, הרכוש שלי קיבלה מטלות יומיות לבצע בהעדרי.

מבין כל המטלות למדתי וגיליתי אותה, שוב.

אני רואה את הלב של הרכוש שלי, מונח מולי ומתאהב בה מחדש מכל תמונה וכל סיום ביצוע של מטלה יותר ויותר.

כשהכרנו לפני שהיא הפכה לרכוש שלי היא הגיעה רק במונוכרום, לעצמי חשבתי שזה לא נכון שהרי היא כלכך יפה שכל צבע יכול להתאים לה אז, החלטתי עבורה שהיא צריכה להוסיף צבע לחיים שלה: לק, שמלות, חולצות והיא, כמובן, מבצעת. 

אני כלכך אוהב אותה שלאחרונה כשאני מזיין  לרכוש שלי את הצורה אני לוחש לה דברים באוזן, דברים שהאוזן שלה לא מיומנת לשמוע, לא קולטת את הדברים. אני מרגיש שזה חשוב, עבורי - עבורה.

אני רוצה להצהיר לכל מי שהגיע עד לנקודה הזאת וקרא את הבלבול מוח הזה ידע שהנשלטת שלי, הרכוש שלי חכמה, יפה מבחוץ אבל מעבר לזה היא יפה יותר מבפנים ובינינו,זה אני כאן הבר מזל שהיא בחיים שלי.

הדברים שאני מעביר אותה, שהופכים אותה לרכוש שלי ממלאים אותי ואני מוכיר תודה ליקום שהפגיש בינינו, גם עם זה היה באחד מהפיגועים הקשים ביותר שחוויתי.

תודה על מי שאת עבורי, בשבילי - הפכת לרכוש שלי.

אני כלכך אוהב אותך.

לפני שנה. 19 ביולי 2023 בשעה 7:35

התראה חמורה קפצה לי בטלפון על סופה וודאית שמגיעה ישירות אלי, הסופה הזאת התפתחה והתעצמה ככול שהיא התקדמה והובילה לחששות, פחדים ועצב גדול מההרס הפוטנציאלי שהיא תביא איתה.

אני שומע, מקשיב לרוח ולמילים שלה שקוצרות כל דבר שעומד בפניהם. אני מוריד את הראש, מחזיק חזק ושותק.

לא משנה כמה חזק החזקתי בעוגן שהיה לי, האחיזה התנתקה, משב רוח חזק הרים אותו, סובב אותי בפראות וזרק אותי רחוק משם, החוצה.

נפגעתי מאוד, ניסיתי להסתיר את כלפי חוץ אבל בפנים הייתי מרוסק.

ניסיתי לקום ונפלתי שוב, המכה כואבת.

מצאתי אותך לידי, חבולה גם את מהסופה שיצרת, הושטת לי יד, בחשש וחשד גדול הושטתי בחזרה, הרמת אותי. התחלנו לצעוד ביחד חזרה לבית שלנו, למקום הבטוח שלנו, כל צעד הרגיש בטוח יותר ונכון. הסופה לא הרסה הכל, התחלנו ביחד לבנות שוב, חזק יותר וחכם מהפעם הקודמת.

הוספת חיזוקים לתומכות שכבר היו ונשארו ובסוף היום סיימנו לבנות בחזרה.

שמים כחולים, ציפורים חוזרות לצייץ ונראה שכל הסביבה מנסה לחזור לשגרה, בחשדנות מסויימת.

החלטתי לציין את בניית הבית החדש בתאריך שיהיה רק שלנו ה- 18.7.

לפני שנה. 16 ביולי 2023 בשעה 8:09

היא מושיטה לי את ידיה קדימה, בשקט, בכניעה כמו זועקת "תאזוק אותי, עשה בי כרצונך", זה מטריף אותי וכל החושים שלי נכנסים למתקפה.

אני כורך את החבל ומסתכל עליה, כמה שהיא יפה וטובה, כמה פתיחות יש בה שמאפשרת לי להתפתח בצורה בלתי פוסקת, זה קצת כמו לקחת את הגלולה של הסרט "מטריקס" כל כמה חודשים שוב, משהו חדש נפתח לי בראש כמו מיני הר געש שמתפרץ לי בתוך במוח.

אני מסיים את הקשירה ועכשיו התנועה וכל החלק גוף העליון שלה מוגבל.

אני משכיב את החלק העליון של הגוף שלה על המזרן כשהתחת שלה כלפי, מורם.

אני מוציא את הפלוגר ומתחיל רק לעבור על הפלחים של התחת שלה, מלטף, היא יודעת שזה השקט שלפני הסערה.

שולף קובית קרח, מעביר על צד אחד של התחת, דואג שהוא יתקרר, לוקח צעד אחורה וממתין, ממתין לרגע הנכון.

גם היא ממתינה, דרוכה, מצפה.

אני נמתח אחורה ומשחרר את ההצלפה הראשונה, בצד השני של התחת, לא הצד הקר.

ואני מתחיל להכנס לקצב, היא משחרר אנחה של כאב, אני סותם לה את הפה עם רצועת בד.

עכשיו יש צד אחד חם, כואב מההצלפות ואדום וצד אחד שהוא קר, בתולי.

אני דוחף לה את הקובית קרח לתחת, היא משתוללת, אני כורך חבל נוסף סביב הרגליים שלה ומרתק עד לירכיים שלה.

חוזר שוב לטקס, קרח בצד אחד, הצלפות בצד החם.

מטפטף שמן על ישבנה, רואה את הסימנים האדומים מתחזקים ומתנפחים.

בשלב הזה הזין שלי כבר עומד בטירוף, אני עובר לצד הקר ונושך אותה שם, מסמן אותה והיא נאנקת מכאב אבל מבקשת עוד, אני נושך את החלק הפנימי של הירך, שצמוד מהקשירה לירך השני.

אני עובר קדימה מכסה לה גם את העיניים ועכשיו היא לא יכולה לזוז, לראות או לדבר.

אני חוזר לתחת שמשחתי בשמן ומזיין לה את החור של התחת תוך כדי שאני מעסה את הדגדגן שלה. אחרי מספר דקות היא גומרת ונזרקת הצידה, לא יכולה להיות במנח הזה יותר.

אני מחזיר אותה, לא אישרתי לך לזוז אני אמור לה וממשיך לזיין לה את התחת.

לפני שאני גומר אני עובר קדימה וגומר לה על הפנים, השפריץ החם שלי מפתיע אותה.

אני מוריד לה את הקשירה של הידיים ושל כל חלק העליון ודורש ממנה לנקות את הפנים שלה מהשפיך שלי תוך כדי שהיא אוספת הכל לפה שלה, הזונה שלי לא תבזבז שום חלק ממני.

אני מתיר לה את הרגליים, מסיר ממנה כל כיסוי ונשכב עליה.

מסתכל לתוך העיניים שמתרגלות בחזרה לאור,  אני הדבר הראשון הברור שהיא תראה, נושק לה.

את טובה אני אומר לה, את שלי, הרכוש שלי ואני אוהב אותך, את שואלת אם יש עוד משהו שאת יכולה לעשות עבורי, אני מניד בשלילה "לא ברגע זה".

לפני שנה. 12 ביולי 2023 בשעה 12:13

הגעתי אל הכלבה שלי הבוקר, היא נכנסה למוד משמעתי מהר מאוד, נעמדה עם הגב אלי, מבט מושפל לרצפה.

בציפייה שלה היא דמיינה סשן השפלות, כמו שהיא אמורה לקבל תמיד ממני אבל הפעם החלטתי שהסשן הזה יהיה שונה, הפעם נחזור ליסודות.

משהו התערער אצלה והצריך טיפול, לא יכולתי להתעלם ולראות את התאונה שעומדת להתרחש מהצד.ידעתי שמתחוללת אצלה סערה שלא אהבתי,  אז החלטתי להתערב מיד כדי לסגור את הנושא באופן מוחלט.

הפשטתי ממנה את השמלה דרך הכתפיים שלה והורדתי לך את התחתונים, הלב שלה דפק חזק והיא המתינה להוראות. הוראתי לה לשכב על המיטה בתנוחה עוברית ולסגור את העניים.

הפעם, פשוט נשכבתי לצידה וחיבקתי, היא הייתה מבולבלת ולא הבינה מה קורה, ששששש...אמרתי לה, תרגעי.

התחלתי לנשק אותה, את כולה כשאני עדיין מחבק אותה, גב, כתפיים, גב תחתון, תחת.

היא מבולבלת....

סובבתי אותה וחדרתי אליה באחת, בלי שום הכנה כשאנחנו במסיונרית.

זיינתי אותה לאט, עדין, תוך כדי שאני מנשק אותה בלהט. אחרי מספר דקות היא ביקשה לגמור, הרגשתי שהיא צריכה את זה, הריסטרט הזה יסדר אותה, אישרתי לה והיא גמרה חזק.

לא סטרתי לה, לא ירקתי אליה ולא השתנתי לה על הפנים, היום אני מכיל, היום אנחנו מחזקים את היסודות חשבתי לעצמי.

סובבתי אותה וזיינתי אותה בדוגי, כשגמרתי, נשקתי אותה שוב הסתכלתי לה בעניים בטווח מאוד קצר ושאלתי, את בסדר עכשיו?

הזונה שלי הסמיקה, לא ידעה מה לענות אבל אז יצא לה כן חלש מאוד.

שאלתי אם אנחנו צריכים שוב לדבר על זה או שאנחנו פיקס, אנחנו פיקס היא ענתה.

הבהרתי לה שקנאה הוא לא כלי בארגז הכלים שלי ושאני לא משחק עם זה נקודה ולא על זה תתבסס מערכת יחסים שלנו.

כשיצאתי ממנה נזכרתי איך אני הרגשתי בפעם האחרונה שקנאתי, איזה לילה לבן זה היה וכמה חרא הרגשתי למרות השומר מסך בצורה של פנים שמחות שהחלטתי להקרין לסביבה.

לרכוש שלי אני מתייחס בכבוד בכובד ראש!

 

 

 

 

לפני שנה. 11 ביולי 2023 בשעה 18:59

היום היא מקנאה לי.

מקנאה כי גיליתי לה שאני יכול גם עם אחרות.

התובנה מטלטלת את הרכוש שלי, היא רוצה בלעדיות ואבל היא בעצמה לא יכולה לתת, רוצה את הכל לעצמה.

אני מאמין בשקיפות ודורש גם הפוך, בכל זאת, מה אנחנו  חיות.

הרי הייתי במקום שלה לפני חודשיים, הקנאה כרסמה אותי ויצאתי דפוק כי השארתי את השריון שלי בארון, אוי המכה שאני קיבלתי....

אנחנו עולים שלב, מתפתחים, מגלים על עצמנו דברים חדשים וזה חלק מהעניין.

אני אוהב להכאיב לך ואת יודעת עד כמה אבל לא ככה, זאת לא מניפולציה שאני אשתמש בה אז אל תדאגי, יש לי דרכים אחרות להכאיב ולהשפיל אותך.

בזאת אני לעולם לא אשתמש, קו אדום מבחינתי.

אוהב אותך.

לפני שנה. 9 ביולי 2023 בשעה 11:35

הסתכלתי עלייך ארוכות, ראיתי אותך צוחקת ובוכה, מובכת ומפוחדת, שמחה ומאושרת.

הסתכלתי עלייך, הסתכלתי מרחוק וגם מקרוב וראיתי ניגודים ואיזונים, קוטביות ויציבות, קנאה ואהבה.

הסתכלתי עלייך וראיתי אותי, ראיתי אותנו, ראיתי סינרגיה מטורפת של שליטה ואיבוד ריסון מוחלט,התמסרות לצד קרירות במידה.

הסתכלתי עלייך, הסתכלתי לתוך הנפש שלך ואני רוצה שתדעי שאני רואה אותך, אני רואה את כולך, כמו שאת, מושלמת בדיוק במידה הנכונה גם שלך אסור להסתכל.

את נושמת בכבודות לידי, לצידי בגללי.

את רכושי הבלעדי ואני חיי אותך גם שאני לא שם בהחלטות שאני מקבל עבורך, צודק וגם חכם, אני מחליט חיצונית ופנימית איך תראי ומה תעשי.

אני רואה אותך מתפתחת, משתנה אבל נשארת בדיוק מי שאת, עבורי.

לפני שנה. 6 ביולי 2023 בשעה 8:06

נכנסתי לדירה, הכלבה שלי עם קימונו ומצבטי פטמות, על הברכיים, מבט מושפל, ממתינה.

אני אוהב את הדקה הזאת שאני נוכח בחדר ועדיין הכל רגוע. העובדה שהיא לא יודעת למה לצפות.

קשירה מהירה של הידיים שלה וכיסוי עיניים, מבודד לה חלק מהחושים.

כשהיא עדיין באותה הפוזיציה, על הברכיים אני מביא את הזין שלי לפה שלה כשהשרשרת של המצבטים מעל הזין שלי, כך שכל מציצה מובילה לכאב, היא אוהבת למצוץ אותו ולכן היא צריכה לחיות עם הכאב שמתלווה.

מרים אותה בזהירות, מפשיט מוביל אותה למקלחת, על הברכיים כלבה, דחיפה קלה והיא נדחפת עם הגב על גבי האריחים, מנסה לשמור על איזון אבל כשהידיים קשורות וגם שלא רואים, זה מסובך.

התחלתי להשתין עליה, על כולה, מהכוס עד לצוואר, עולה ויורד וכולה מכוסה בשתן שלי.

מסיים ומכניס את הזין שלי לפה שלה, תטעמי את השתן שלי כלבה ותנקי אותי, תנקי אותי טוב!

מרים את הכלבה משלולית השתן ודוחף באחת את הזין שלי לכוס שלה שהיא עומדת מולי, היא מופתעת, כואב וגונחת. אין זמן להתעסק בכאב  ועכשיו מתמודדים עם הקיים ומקבלים את המציאות החדשה.

אני מסובב אותה ומזיין לה את הצורה כשאני מכתיב לאיזה חור אני נכנס, באיזה עוצמה ומתי. שולף אותו החוצה ופותח את המים של הברז, המים קפואים וזה מה שהכלבה שלי מקבלת עכשיו, צינון מהיר של כל הגוף, היא מתנשמת ומתנשפת, לא מבינה את הקוטביות הזאת, את לא צריכה להבין, רק להרגיש.

עובר לחמים, בהדרגה עובר לחום גבוה, כל הגוף שלה מגיב לזה, אני אשלוט בטמפ גוף שלך כי את הרכוש שלי ואת הכלבה שלי - עוצר!

לוקח סבון ובעדינות, עובר על כל ס"מ בגוף שלה , בין אצבעות הרגלים ועד לצוואר, את מתענגת מהמגע.

כשהסבון עוד עליה אני מבהיר לה שעל הרכוש שלי אני תמיד שומר ואני מוריד ממנה את הסבון, היא עדיין קשורה ולא רואה כלום.

אני מוציא אותה מהמקלחת ומנגב אותה, מנגב אותה טוב טוב למרות שאני יודע שאת הכוס שלה לא אצליח לגמול מהרטיבות.

יורד לה שהיא עומדת, היא גונחת כמו זונה, אני עוצר, נעמד מולה ומכניס לה סטירה, היא מקבלת את זה בהבנה שהיחס חייב להשמר, בין הנאה לסבל.

זיינתי לה את התחת במשך שעה שלמה שהיא גומרת לפחות ארבעה פעמים, לא פחות מזה.

מוציא את הזין, משפריץ לה (זרעי קיץ) על הפנים ודוחף את הזין לפה שלה, תנקי אותי זונה, תנקי הכל.

אני מתיר אותה ואנחנו שוכבים, לא זזים, נרגעים, מסדירים נשימה, חוזרים בחזרה לנחיתה.

 

לפני שנה. 3 ביולי 2023 בשעה 15:13

ישנם מספר רגעים מכוננים בחיים של אדם, סובייקטיבי יהיה למנות אותם אבל כל אחד יכול להתחבר לרגע אחד מיוחד ששינה את החיים שלו.

אתמול, נתבקשתי רשמית להיות הבעלים שלה.

רגע מכונן, fuck ya.

בתוך כל ההגדרות, ההשפלות והכינויים אמת אחת הרימה ראש ובקשה רשמית מצאה את דרכה אלי.

רגעים מקבילים בחיים שלי:

הסולו טיסה הראשון, תואר ראשון, גל ראשון שתפסתי, שהתקבלתי לחברה גלובלית בינ"ל...

אז אתמול היה לנו רגע משותף של יציאה מהארון בפומבי, טוב חצי פומבי וזה היה טוב. לערב אחד יכולתי לעשות את הדברים האחרים שרציתי. רציתי בעיקר להקדיש זמן, זמן שהוא יקר לי מאוד.

הידים שלי טיילו עליה, לא נתתי לה את האפשרות להגיב, הכתבתי קצת כמו מטרונום אישי, לאט...

עובר בין הבטן לשדיים ברכות ובמעלה הצוואר  בתנועת חניקה, לפיתה אבל...לא סגרתי את האצבעות.

בערב הזה הטקס הוא אחר, מתרגלים גם לשלוט במקצב האיטי, לוקח את הזמן, אני לוקח לך את הזמן כי את שלי ועכשיו כולך, במלאו מובן המילה, שלי.

אנחנו מקדישים הרבה זמן לתאר את התוצר הסופי אבל לא מדברים על התהליך, מה הוא עושה לנו ואיך הוא מעצב את שגרת חיינו שהרי, היום לא היה דומה לאתמול אף על פי ש...אפילו לא נפגשנו, הידיעה, עצם הידיעה.

 

לפני שנה. 1 ביולי 2023 בשעה 17:26

אני כאחד האדם, ונילי ורגיל למדי.

על פני השטח אין שום דבר מיוחד או שונה בי, בדיוק כמו כולם וכל זה נכון עד שאני נפגע.

בשלב הזה ההסמכה שלי נכנסת לפעולה.

בעברי עברתי סט, סדרה של הכשרות שהפכה אותי למה שאני היום. ההכשרות הצריכו ממני לפתח יכולת מדהימה של הדחקה,הערכה מהירה, תכנון וביצוע של פעולה שמטרתה היא אחת-  לפגוע כדי להרוג.

אני לא בנוי לקחת שבויים, זאת לא אופציה בכלל ומה גם שזאת לא מטרת ההסמכה, אני אמור לנטרל את האיום המידי שעומד מולי.

למדתי גם להסוואת את עצמי, אני לא מראה חולשה, אני לא מתקרבן ואני לא מבקש עזרה, אני אמור להיות חזק ולתקוף במקביל למפגע.

בהסוואה יש לי את היכולת להעלם, לתקוף במועד ובעיתוי שנוחים לי. אני עושה את זה בלי בעיה להשקיע בזה מחשבה שניה.

שדה הקטל שהשארתי אחרי גבה ממני מחיר, מחיר אישי שאני משלם עליו עד היום,צ'ק פתוח שהנפש אמורה לכסות.

אני לומד היום מהסביבה שלי שלא חייבים ל- "טהר חדר", אפשר לפצוע פצע שטחי כדי להעביר מסר ואפשר גם לתת מכה, זה לא חייב להיות מעבר לזה.

הפציעות שאני משאיר באחרים, פוצעות גם אותי, אני משלם על ההסמכה הזאת בריבית.

אני לא רוצה להרוג יותר, אני לא רוצה בכלל להלחם. אני רוצה שיבינו אותי, שיקלטו וזאת חתיכת ציפייה מאנשים שקרובים אלי.

אני לומד היום שיעור בענווה, להתנצל, להגיד סליחה. לא אחרי גילוי מצבה, אלא, מיד אחרי הארוע. זה לא תמיד קורה ולא תמיד קל לי אבל אני מאוד משתדל.

לאחרונה פצעתי משהי שאני אוהב, לא משנה חומרת הפציעה שלה אבל פצעתי, כי ככה אני, זאת דרך הפעולה האינסטקטיבת שלי, יכולתי לעשות אחרת, יכולתי לנהל את המבצע הזה באופן שונה.

אני לומד לתכנת את עצמי מחדש, לנסות לנשום לפני שאני משתמש בחומרי נפץ, להעריך את המצב אחרת. לצערי החיים למדו אותי לישון עם האקדח מתחת לכרית. ינסו לפגוע בי שוב, את זה אני יודע השאלה היא איך אגיב.

לפני שנה. 29 ביוני 2023 בשעה 7:00

מסתכל עלייך בעיניים אחרות. הן חודרות יותר ומאפשרות לי להסתכל לעומק, לראות רבדים שלא ראיתי אצלך.

אני יכול לעשות מה שאני רוצה עלייך ואיתך.

כמה אחריות מוטלת עלי בידיעה הזאת וכמה אפשרויות זה פותח, כמות כזאת של רעיונות שגורמת ל- blackout.

אני רוצה להמציא מחדש, לשכלל כי חשוב לי שזה יחדד לך שאת לא צריכה אף אחד אחר ושתמשיכי לבוא. שהכוכב שלי לא ידעך מבחינתך, עוד קצת.

המאמץ בבניית הסשן הזכיר לי שכשהייתי צעיר היינו משחקים במבוכים ודרקונים ואני הייתי שליט המבוך, זה שצריך לבנות את הנרטיב של המשחק ואת המטרה שכולם אמורים להגיע אליה בסוף ואני זוכר את המחשבות שהולכות איתי כל היום, על הצורך שלי לגרום לכולם לעוף מהרעיונות שלי, שלרגע לא יערערו את השליטה שלי במשחק.

כשאנחנו ביחד אני אוהב לבטל לך חושים מסוימים ולעבוד סביב זה.

למשל בלי היכולת לראות. לגרום לך להרגיש אבודה לרגע ומצד שני עטופה בחום.

להכניס את הזין שלי לאן שאני רוצה ומתי שאני רוצה ואת, לא תראי את זה מגיע.

אני שולט בך ובסיטואציה לגמרי!

מסתכל על הבעות הפנים שלך ומחליט מתי להוסיף גם כאב להנאה, את גונחת ואני סוטר לך, את גומרת ואני צובט אותך, את מנסה להתרכז ואני יורק עלייך.

את שלי, באופן מוחלט ואני אחליט איך זה מתנהל, אני ורק אני.

שאת הולכת אני שולח לך הודעה, את לא קוראת אותה במשך כמה שעות, דיסאוננס מטורף מציץ אותי בין השליטה שהייתה לי לחוסר האונים שנותר.

זה לא תלוי בך, אנחנו מנהלים חיים מקבילים ואנחנו מכירים את המגבלות, זה לא אומר שזה קל, בטח עם הראייה החדשה שנוספה לי מולך.

שליט המבוך שלך מכין לך הרפתקה חדשה,תתכונני.