סיפורים למגירת הסכום

אחרי שיצאתי מבית הקפה נסעתי ישר הביתה.

בערב הפרוטוקול התחיל להכנס לתוקף:

בשעה עשר בלילה ווידאו ראשון נשלח:

היא על הברכיים מודה לי על שאני בוחן אותה ומאחלת לי לילה טוב וכך גם בבוקר, ברכת בוקר טוב עם חיוך ותמונה של פריט הלבוש שהיא מתכננת ללבוש:

מכנסיים מחוייטים, חולצה צהובה אלגנטית  מנופחת בתוך המכנס, חגורה שחורה, נעלי עקב שחורים. אישרתי לה והיא הודתה לאדונה, היא תופסת את העניין.

הלבוש שלה הדליק אותי, אני מניח שהיא כנראה עובדת בתפקיד בכיר ומקום שלהיות יצוגי זה מחייב,  אני מעריך את זה ומתחרמן בו זמנית אז החלטתי לעלות מדרגה.

צלצלתי בשעה אחת עשרה בבוקר, צלצול ראשון, אין מענה, צלצול שני, אין מענה הגענו לצלצול השלישי והיא עונה בהתנשפות " כן אדוני איך  אני יכולה לעזור לך"?

אני שומע סביבה הרבה מאוד אנשים, מעולה, היא לא לבד כנראה בעבודה.

"לכי לשרותים, תכנסי לשרותי הגברים (כאילו בטעות) תכנסי לתא ותנעלי אותו. תצלמי לי וודאו שאני מאוננת עד גמירה".

"עכשיו"? היא שואלת.

"את מנהלת איתי מו"מ? ברור שעכשיו"

שתיקה...."כן אדוני". אני מנתק וממתין בציפייה.

עשר דקות אחרי אני מקבל את הווידאו:

היא בתא מרווח יחסית, מניחה את הטלפון בעודו מקליט, משפילה מבט, פותחת את החגורה, ובתנועה של שתי אצבעות פותחת את הכפתורים של המכנס, פותחת את הרוכסן, מלקקת שתי אצבעות ודוחפת אותם לתוך תחתון שחור שמציץ, היא מבויישת, אני רואה על הפנים שלה אבל לאט לאט היא נכנסת לקצב. האגן שלה עולה ויורד והאצבעות שלה זזות מהר על הדגדגן. ברקע קולות של גברים שוטפים ידיים, היא לא מפסיקה, היא עכשיו בזון שלה, היא משמיעה ציוץ שנראה שנפלט לה, היא פוקחת את העיניים ושוב עוצמת, מתרכזת, נושפת מהר יותר ומהר יותר וגומרת עם שתי תנועות אחרונות ומהירות.

חיוך קל עולה לה על השפתיים, היא ממהרת להתלבש ולסגור את הוודאו.

שלחתי לה הודעה " זה היה מחרמן, עכשיו אותו הדבר בשרותי הנשים, רק שהפעם תורידי רק את המכנס ותשארי עם התחתון והנעליים והחולצה"

"כן אדוני"

תא שרותים מרווח, מורידה נעליים, מורידה את המכנס ומקפלת אותו בזהירות, מחזירה את הנעליים.

יש לה רגליים יפיות, בשרניות, לבנות, ממש ברבוריות וממלכתיות, היא תופסת לעצמה זוית בעמידה ומתחילה לאונן. התחתוך שלה זז לצד וחושף כוס מגולח ויפיפיה.

אחרי כמה דקות היא גומרת ושולחת לי את הוודאו.

צלצלתי, היא ענתה מיד, "כן אדוני". 

"את סקסית וחרמנת אותי בטירוף".

תיקון התנהגות: להבא תשאלי אותי אם יש משהו נוסף שאני רוצה, הבנת?

"כן אדוני" יש משהו נוסף שאדוני מבקש?

"כן, עניתי" יכולתי ממש לשמוע איך הפרצוף שלה הופך למודאג גם בלי לראות אותו.

" תבטלי את התוכניות שלך להערב, תיהיי מוכנה בשעה 23:00, תלבשי:

חצאית שחורה, תחתונים אדומים, חולצה שחורה צמודה ועדיף שהכל יהיה מעור - אם יש לך. עקב גבוה, שיער פזור אני אמתין לתמונה. הערב את מוזמנת לשרת אותי במועדון".

תשלחי לי כתובת ותיהיי מוכנה למטה בשעה הזאת. ניתקתי.

הטלפון שלי מצלצל, אני מזהה שזאת היא, אני מקבל את השיחה ושותק.

"לאן הולכים לא אמרת לי אדוני"

"אם הייתי רוצה, הייתי אומר לך" השבתי, "את חושבת שזה מתפקידך לדעת?" שתיקה....

"תעשי מה שאמרתי לך" 

- "כן אדוני".

הערב נגלה מהי יכולת ספיגת הכאב שלה.

לצד ההנאה שהיא חוותה היום - צריך לאזן בין השניים. הערב הפלוגר יחבר בינינו.

אני לוקח את החוזה שהיא כתבה ומוסיף לו את התנאים הבאים:

"מעתה:

 - כל תחילת פניה שלך אלי תתחיל במילה אדוני.

- כל סוף תשובה שלך אלי תסתיים במילה אדוני.

- לפני כל יציאה מהבית, את תשלחי לי תמונה של הבגדים שלך לאישור אם אני מתעכב בתשובה שלי ואת בדוחק של זמן, את תלבשי את הפריט האחרון שאישרתי לך.

- כשאת יוצאת מהבית את תפרטי לי לאן ואם מי ותבקשי את אישורי.

- את תפתחי כל בוקר עם בקבוק מים, אחד ליטר כששעת הסיום שלו לא תאחר מ-11:00, אני מצפה לתמונה שהוא ריק והבקבוק השני אמור להסתיים 16:00, גם עבורו אני דורש תמונה.

- בבוקר את תשלחי לאדונך ברכת בוקר טוב מחוייכת בוודאו.

- לפני השינה את תרדי על ברכייך ותצלמי וודאו שאת מודה על כך שאת נבחנת על ידי.

- צריכת אלכוהול - באישורי.

- צריכת סמים/סיגריות - יגררו עונש חמור.

- כל דרישה שלי תיהיי מלווה בתשובה כן אדוני והיא לא פתוחה למו"מ.

- גבול: חתכים, פציעות או כל מום פוטציאלי שעלול להגרם עלייך, לא בחשבון.

- אם אנחנו נתראה בציבור, את תשרתי אותי ללא כל תנאי.

- סירוב מצידך יגרור עונש.

- חוצפה מצידך תגרור ענישה.

- חוסר מענה לטלפון שלי, יגרור עונש.

- מספר של רב של סירובים, התחצפויות או חוסר מענה לשיחות שלי יגרום לסיום תהליך מבחינתך.

מילת הביטחון שאני מעניק לך היא: ירושימה.

אם תחליטי להשתמש בה, הכל יכנס לעצירה פתאומית ומידית ובבת אחת ללא שאלות."

אני מגיש לה את הדף בחזרה, ואומר לה לקרוא אותו בעיון.

העיניים שלה קופצות בין המשפטים, היא בולעת רוק תוך כדי ואני יכול לראות שהלחיים שלה עכשיו סמוקות.

העיניים שלה מגיעות לדרישה האחרונה, עכשיו היא סתם בוהה בדף, מעבדת ומעכלת,  עכשיו היא מבינה לאן היא נכנסה.

אני קם ונותן לה מכשיר טלפון.

"למכשיר הזה יש רק מספר טלפון אחד בזיכרון והוא מיועד לשיחות ממני וכך זה ישאר" כשאני אצלצל, את תעני לי, בהתאם לשעה של היום, בוקר/צהריים/ערב טוב - אדוני.

אני לא אמתין יותר משלושה צלצולים, ראי סעיף של חוסר מענה.

אם צלצלתי וניתקתי אחרי שלושה צלצולים אני אנסה שוב, אני ממליץ לך לא לתת לי להגיע למצב שאני צריך לנסות שוב להשיג איתך".

" תסתכלי אלי"  אני אומר לה, היא מרימה מבט ומיישרת אותו עם שלי, העיניים שלה קצת מפוחדות, היא עונה " כן אדוני" ומסתכלת אלי.

"מעכשיו ועד שני אחליט אחרת, את משוייכת לי בלבד, אני מצפה שתתחילי ליישם את הכללים  כולם, מהרגע שאצא מפה, תקופת המבחן שלך תתחיל, את מבינה?"

"כן אדוני, תודה אדוני"  היא יורה מהפה.

"כשאני קם, את קמה, זה מובן"?

"כן אדוני" , היא מתחילה לפנים ונעמדת.

עכשיו תתקרבי אלי ותחבקי אותי.

אני מרגיש שהיא צריכה את זה בשלב הזה, היא מתקרבת, שמה את ידיה אלי ומחבקת חזק.

השדיים שלה מורגשים היטב, ריח שמפו נהדר בוקע משערה ומתערבב עם הבושם הנעים שלה.

לרגע הייתה לי תחושה שהיא כמעט נופלת.

אמרתי לה לחזור חזרה למקום שלה ולשבת זקוף, היא מיד עשתה זאת לא לפני ש" כן אדוני" נשלף מפיה.

זרקתי 50 ש"ח על השולחן ויצאתי.

המלצר ניגש, ושאל בחיוך מוגזם "מה תרצו להזמין"?

באותה השניה זה הרגיש תלוש, קצת מפריע בכנות אבל...בכל זאת אנחנו בבית קפה.

"אספרסו קצר וסודה קטן, תודה" עניתי בלי להסתכל עליו, המבט שלי מרוכז בה.

הוא קלט את הוויב והלך לטפל בהזמנה.

שיער אסוף, חלק, הדוק, שדיים יפיפים, גדולים מבליטים את הפטמות מבעד לחולצה הסגולה.

" את עדיין לא הנשלטת שלי אמרתי, את כאן כדי שאני אבחן אם אני רוצה לשלוט בך והאם את ראויה את מבינה את זה"?

היא בולעת רוק ומהנהנת.

בינתיים בשולחן שלידינו, בני זוג יושבים ומרגישים כנראה שמשהו לא קשורה, " את בסדר"? הם שואלים אותה בנוכחותי.

עוד לפני שהספקתי לענות להם, היא מרימה את מבטה, מיישרת מבטה אליהם ועונה:

"הכל בסדר גמור, אם לא תפריעו יהיה יותר בסדר, תתעסקו בעניינכם".

הם משתתקים ועוד לפני שאני מצליח לסגור את הלסת שלי היא משפילה מבט ואומרת לי " סליחה אדוני שהפריעו לך".

"אוקי" אני חושב לעצמי, היא רצינית.

המלצר חזר עם ההזמנה.

אני מגיש לה דף ריק ועט ואומר לה לכתוב בצד אחד את ההגדרה מבחינתה של נשלטת, כפי שהיא רואה אותה ובצד השני, חוזה, שלה מול עצמה שהיא בסוף תצטרף לחתום עליו ולמעשה היא תתחייב ותצהיר על כך שהיא הופכת להיות נשלטת שלי.

לפני שאני משחרר את היד מהעט, אני מצהיר בפניה:

"אני לא מזוכיסט ולא עוסק בחתכים או כל דבר שפוגם ברכוש שלי אבל אני כן מתקן התנהגות. בנוסף אני לא מתחרה בבני משפחה בקרבה ראשונה, הורים וילדים הם הגורם היחידי שיכול לערער כל דרישה מצידי".

היא בקול נלהב אך מאופק עונה " אין לי ילדים וההורים שלי גרים בחו"ל, זאת לא תיהיה בעיה".

הדקות הקרובות עוברות והפסקול של הסכום והכוסות שהיה עד כה מתחלף בדפיקות מהירות שהעט יוצרת כשהיא פוגעת בדף השולחן, היא עובדת על המשימה שלה.

לאחר שסיימה, הגישה לי את הדף שאקרא ואאשר.

כתב ידה יפה, ציורי כמעט, ישר.

ניסוחים מדויקים, זאת בטח לא הפעם הראשונה שלה חשבתי לעצמי תוך כדי שאני עובר בקריאה על השורות, אני בוחן את הבעות פניה אני מזהה בבירור את הציפייה שעל פניה לקבל פידבק מצידי.

עובר צד, קורא את החוזה שהיא ניסחה.

"בסדר גמור" אני משיב, "תחתמי באות הראשונה של שמך, שאותו אני לא רוצה לדעת".

היא מיד נענתה וחותמת. אני יכול לראות את בית החזה שלה עולה ויורד, אני מניח שהלב שלה דופק עכשיו חזק.

"אני לא חותם על החוזה", הסברתי, " את בתקופת מבחן, בכדי שאדע שאת מבינה מה הולך לקרות מכאן, תעני לי בכן אדוני".

עכשיו כללי המשחק הולכים להחשף בפניה, מעכשיו, על הנייר לפחות, היא הנשלטת שלי ויש לזה משמעות גדולה לצד מחיר שהיא תשלם, צריך לנקות את האגו והאיד ולבנות אותה בדמותי.

הינה אנחנו מתחילים....

הודעה חדשה התקבלה:

"קראתי את הפרופיל שלך ואת הבלוגים שכתבת והחלטתי שאני רוצה שתיהיה אדוני, שתיקח את השליטה עלי בכל דרך שתחפוץ, אני לשרותך אדוני".

עבורי מדובר בהודעה מאוד לא שגרתית, שהרי משהי  שאין בינינו כל הכרות בסיסית נותנת בי כזה אמון ושמה את הלב שלה אצלי, זאת אחריות גדולה ששווה לבחון לעומק.

שאלתי אותה מספר שאלות, ניסיתי להבין מה האינטרס שלה ומאיפה היא מגיעה בכלל, מאיפה הצורך הזה שלה שהרי אנחנו חיים בעידן של טרנדים חולפים ושטחיות כסטנדרט.

נפעמתי מהתשובות שלה והכנות שהיא הביעה, מהתשובות היו החדות והענייניות אז שאלתי אותה לבסוף אם היא מבינה מה זה אומר?

הוספתי ופירטתי בכנות בורטאלית שלמעשה לא תיהיי לה סמכות לערער על כל דרישה מצידי והיא תעשה כל שאגיד לה, עם חיוך - היא הסכימה.

אמרתי לה שאני צריך לאשר אותה פנים מול פנים, הרי תכלס על הכתב כולם מאוד בטוחים.

ביקשתי שתשלח לי תמונה לפי קריטריונים מדויקים שכתבתי לה:

טרנינג, חולצת ספורט, יחפה, שיער אסוף לקוקו גבוה. הוספתי וביקשתי תמונת פנים, צד וגב.

לאחר ששלחה קבענו להפגש בדיוק שבוע לאחר מכן בכתובת שסיפקתי לה מראש, בית קפה בכיכר המדינה, ת"א בשעה 20:00 בדיוק דרשתי שתגיע עם חצאית שחורה, חולצה צמודה סגולה ללא חזיה ושיער אסוף לקוקו גבוה מתוח, נעלי עקב שחורים. שתחכה לי כבר בפנים,בתנוחת  גב זקוף, רגליים צמודות, ידיים על הברכיים ושלא תדבר עם אף אחד, שאגיע דרשתי תקום ממקומה לקבל אותי, ותתישב רק אחר שאני אתישב.

"איחרתי" בעשר דקות, האמת שהמתנתי בחוץ הסתכלתי עליה, היא לבושה וממתינה לי בדיוק כפי שביקשתי אחרת לא הייתי נכנס בכלל, מרשימה.

נכנסתי פנימה, התקרבתי לשולחן שלה, היא לא הייתה בטוחה אם זה אני או...אבל נעמדה במבט מושפל.

נעמדתי מולה בבית קפה הומה אדם, צפירות בחוץ ובלאגן שלם מלווה בפסקול של כוסות וסכום. אנחנו ביקום מקביל בכלל, בבועה שלנו ורק שנינו עומדים.

אני מסתכל עליה והיא, ממתינה שאשב, עמדנו ככה כמה דקות טובות.

זוג לידינו בהה במתרחש, לא מבינים בדיוק מה קורה כאן

אני מתיישב, היא אחרי.

אני סוגר את האגרוף בתנועה מהירה ופתאומית ובטוח שהצלחתי לתפוס את הרוח.

מתהלך לי בתחושה עילית, מבין שהצלחתי לעשות את הבלתי אפשרי, זחיחות קלה מופיעה על פני וחיוך על שפתי.

קצת אנוכי מצידי אבל אני שומר את ההצלחה לעצמי, לא רוצה לחלוק אותה עם אחרים ולא מספר לאף אחד, גם לא לקרובים לי.

ההשיג הזה מפוצץ לי את המוח ברמה כזאת שאני לפעמים עוצר וחושב עם עצמי ופשוט לא מאמין שזה שלי, הסיפוק שזה נותן לי הוא יומי והוא לא דומה לשום דבר שהשגתי עד כה.

כשאת רחוקה ממני, ומנסה, באמת שמנסה, נושפת הכי חזק שאתה יכולה זה לא מרגיש לי אותו הדבר.

האגרוף שלי מתכווץ חזק יותר ומנסה להנעל....לא לשחרר...אבל....

עכשיו אני צריך להמתין שתנשב שוב הרוח כדי לתפוס אותה שוב, מחכה שהיא תחזור.

התוכנית היא להיות "חכמים ולא צודקים" ולחזק את היסודות כדי שנוכל להיות ביחד, כמו שאנחנו רוצים.

חלק מחיזוק היסודות הוא לא איתי, וזה חרא גדול כי אני מבין שזה המחיר שאני צריך לשלם כדי שיהיה טוב לטווח הארוך אבל, אני שונא את זה, כל שניה מזה.

אני לא אוהב לא להיות איתך והסביבה שלי מרגישה את זה כשזה קורה.

כשאני ככה אני מתרגם את התחושה לפגיעה, וכשאני נפגע אני מגיב ונסגר והתגובה הישרדותית במקרה שלי היא לצלול לעומק, לא לדבר, להעלם.

כשהתחלתי לשלוט הבנתי שזה מסתדר עם האופי שלי, האופי שהוא לנהל ולתכנן ולוודא ביצוע ואת הגבת נהדר לסידור הזה.

ככול שעבר הזמן הבנתי שאני אוהב שאת משרתת אותי ואני אוהב מאוד את הקשר שיצרנו.

החלק שקשה לי איתו היום הוא כשאת לא איתי, זה מערער לי את הקרקע ומתנגש לי יצר השליטה, קנאה מגעילה מציפה אותי.

מצד אחד אני מאוד מפרגן ואפילו מכוון את המצב ומהצד השני, שונא כל דקה שזה ככה.

שנינו בפאב. 

את משתכרת קלות ואני לא מצליח להוריד את העיניים שלי ממנה והיא, היא קולטת את המבטים שלי.

היא בשלה ואני בשלי.

אני שומע את הצחוק החזק שלה, היא רוצה שאני אשים לב לסימנים שמתפזרים באוויר.

אני רואה את איך שהיא מנסה להגיד לי שבעצם היא רוצה שאגש אליה, שאגש ואלחש לה "לבוא אחרי עכשיו".

היא, בטבעיות,  נעמדת מכסא הבר שישבה עליו וצועדת אחרי, אני הולך למחסן האחורי, משאיר את הדלת פתוחה, האור מכובה.

היא נכנסת פנימה, אני מסתתר מאחורי הציוד, בוחן את האומץ שלך. היא נעמדת באמצע החדר, שיער ארוך שחור מתולתל, ידיים לצד הגוף, ממתינה.

אני ניגש אליה מאחור, נצמד בפתאומיות, מרגיש את תפיסות הלב שלה, היא נבהלה.

יד שמאל שלי לופפת את הבטן שלה וימין תופסת לה את הגרון, מרים אותו  כלפי מעלה וחושף צוואר ארוך ויפה.

יד שמאל שלי עברה לשד ימין שלה ואני מתחיל ללקק את הצוואר, אנחנו לא מחליפים מילה, רק צלילי אנחות נשמעים.

אני מוריד ממנה את הכתפיות של השמלה הצהובה ובאחת כל כולה נופלת לרצפה משאירה גוף מהממם שעליו רק חוטיני דק וחזיה סקסית.

אני מוביל אותנו לכיוון הדלפק, מכופף לה את הגב, מזיז את החוטיני לצד, מכניס את הזין שלי בבת אחת ומזיין אותה מאחורה, היר גונחת וזזה קדימה ואחורה, אני תופס ביד אחת את התפס של החזיה ומשחרר אותו, השדיים שלה משתחררים מהאחיזה והיא בתנועה מהירה מעיפה את החזיה הצידה. השדיים גדולים ומימיים והם קופצים בקצב שאני מזיין אותה.

היא מעבירה את יד ימין שלה ומתחילה לאונן.

אני מרגיש מה זה עושה לכוס שכולו רטוב, רטוב ונוזל לי על הביצים.

אני לא מתכוון לפספס את זה המופע הזה, אני חושב לעצמי ומסובב אותה, משעין את הגב שלה על הדלפק ומזיין אותה תוך כדי שהידיים שלי מחזיקות את הרגליים שלך מהרצפה.

היא מגבירה את המהירות ומאוננת מהר יותר ואני רואה את כולה עכשיו: העוויתות של הפני שכולה מתענגת, השדיים הגדולים שלה והפטמות הקטנות.

אני מרגיש שהרטיבות מתגברת והיא פתאום מתכווצת, צועקת, נושכת ומשפריצה עלי זרם חם של גמירה, האוננות שלה מפזרת את הנוזל עלי.

היא מתעשתת אבל אני מתחיל לרדת לה, מוצץ את הנוזל שלה ומשתמש בלשון שלי ללקק לה את  לדגדגן, היא גומרת שוב, חזק, בלי השפרצה.

היא יורדת על הברכיים תופסת לי את הזין ומתחילה למצוץ, נכנסת לקצת וגורמת לי לגמור לה בפה, היא מאטה את הקצב אבל בולעת הכל, מנקה את כולי.

אני עוזר לב למצוא את הבגדים שהתפזרו בחדר ורואה אותה מתלבשת, שנינו עדיין חא החלפנו מילה. אני מתנגב בסמרטוטים שמצאתי שם ועכשיו ששנינו לבושים, אנחנו יוצאים מהמחסן. בשקט, ראש מושפל למטה, מסתיר חיוך גדול היא הולכת אחרי, אני מוביל אותנו חזרה לפאב.

היא חוזרת לכסא שלה ואני לשלי.

אני לא מצליח להוריד את העיניים שלי ממנה והיא, היא קולטת את המבטים שלי.

היא בשלה ואני בשלי.

נכנס לחדר ורואה אותך בדיוק כמו שהנחתי אותך לחכות לי.

משהו בי מיד עובר למוד אחר, הפרסונה הונילית שלי עוזבת את החדר ביחד עם כל החסמים  ונשאר שם טורף והוא רעב.

הרבה מהחושים שלך מוגבלים כרגע מתוך רצון לחדד לך אחרים: העיניים מכוסות, הידיים קשורות, חבל אחד על הצוואר ובפטמות אוחזים בחוזקה המצבטים אבל... האוזניים קשובות והפה פתוח.

השתן שלי זורם לך על הגב, יורד לתחת ועובר דרך  הכוס שלך, אני מסמן אותך תוך כדי שאת מנשקת לי את כפות הרגליים, זהו תהליך ששנינו עוברים כדי להסיר מניירות ואגו, רק שנינו כאן עם האמת שלנו, ביקום שיצרנו.

אני מעביר את היד שלי על הגב הרטוב שלך ודואג שכל גופך יכוסה בנוזל שלי.

אני מכניס את האצבעות הרטובות לפה שלך לתת לך לטעום ואת, מוצצת אותן בכמיהה.

אני מסובב אותך, תחת אלי, כורך לך חבל על הצאוור ורוכב לך על התחת, אני אחליט כמה אוויר את תנשמי בין אנחה לאנחה, בין גמירה לגמירה.

הברכיים כואבת לך בתנוחה הזאת ואני מזהה את זה אבל את לא אומרת מילה, ממשיכה.

תופס אותך מהשיער וזורק אותך למיטה, עדיין קשורה, עדיין לא רואה ועדיין מוגבלת.

הזיעה של שנינו ניגרת ככול שאני מזיין אותך בשלל תנוחות, אנחנו שטופים לגמרי, אני מסובב אותך אני מעלייך, דוחף את הזין שלי לתחת שלך ומזיין אותך במסיונרית, טיפות הזיעה שלי מטפטפות לך על הפנים, אני עוצר, מוריד לך את כיסוי העיניים, משחרר לך את הידיים והעיניים מנסות להתרגל לאור ואני שולף את הזין שלי וגומר לך על הפנים.

את מוצצת כל טיפת זרע מהזין שלי ומהפנים שלך.

אני מכניס אותו לכוס שלך, כמו מכניקה של תנועה שלא נעצרת וממשיך לזיין אותך לאט, רואה את השדיים המושלמים שלך זזים בקצב החדירה, אני נשכב עלייך, טיפות הזיעה כבר הפכו לשלולית בינינו, אני מצמיד את הגוף שלי לגוף שלך, הראש שלי צמוד לשלך, הידיים שלי תופסות לך את השיער הארוך והיפה שאסוף לקוקו ומזיין אותך חזק, את שואלת אותי אם אני מרשה לך לגמור, אני מסכים את רועדת ומתכווצת כולך.

מתיישב על המיטה ומסתכל עלייך, את סמוקה, שואלת אותי:

"יש עוד משהו שתרצה שאעשה עבורך הבוקר אדוני"?

אני מהנהן בשלילה, מחייך וחושב לעצמי, כמה שאת יפה וכמה שאני אוהב אותך.

לוקח ומוביל אותך למקלחת, מים קרים, הכי קרים שיש פוגשים את הגוף שלך, הפטמות הכואבת מזדקרות ואת נרגעת לאט לאט ,אני מסבן ומקלח אותך, כשמסיימים אני דואג לנגב אותך, את כולך,איבר איבר, את שלי ואני אדאג לך, תמיד.

נוסע לעבודה, הראש נקי, הטירוף עבר וישנה תחושת נירוונה מדומה.

שבוע טוב יפתי, נתראה עוד מעט.

אני נהג של מיכלית נטרוגליצרין.

אני לכאורה שולט במצב במטרה להביא אותה ליעד הסופי.

כשהכביש חלק וסלול אני רגוע, מגביר מהירות ונהנה מהדרך.

כשהכביש משובש אני מתחיל לחשוש, מוריד מהירות מעלה את רמת הריכוז שלי, הכל הופך להיות נפיץ.

את זורקת בלי כוונה רימונים שפוערים חורים ואני מנסה לתמרן, רק שלא תתפוצץ לנו.

התנועות שלך לעיתים פתאומיות גורמות לי לסטות מהנתיב ואני לא מצליח לשלוט יותר, לא כמו שאני רוצה.

אני שומע הדי פיצוצים ברקע, חושש שעוד שניה תיהיה פה ירושימה 2 אז אני מחפש דרכים צדדיות, יורד מהכביש המהיר.

את מתרגמת את זה להעלמות, ריחוק, ומנסה בדיוק בזמן כשאני מנסה להתייצב לנהל איתי שיחה, זה לא הזמן, עכשיו אני צריך ביטחון, אני צריך להרגיש כמו הנהג הטוב ביותר בעולם אבל המילים שלך לא מתאימות לסיטואציה.

הכביש מפותל, עלויות, מורדות ומישורים, הכל מהכל ואני, נהג מיומן מנסה להתאים את עצמי לסיטואציה, זה לא פשוט.

כשאני מתעייף אני מחנה כדי לנוח, לעכל את מה שאני עובר, אני לא יכול לתקשר כל הזמן, אני צריך להבין בעצמי מה אני עושה מכאן ולחשב מסלול מחדש שיהיה טוב לשנינו.

נסיעה טובה.

נפגשים, בראש הפנטזיה כבר מוכנה ועכשיו צריך להוריד אותה נכון לשטח.

זה מצריך הכנה מקדימה של איך אני רוצה שתריחי, איזה לק תמרחי, כמה תשתי לפני ואיך תתלבשי.

את מגיעה מוכנה, הכל במקום ועכשיו הבימוי:

איך תעמדי, תשבי, תשכבי, תנוחה כזאת או אחרת והכל בכדי להגשים את הפנטזיה שנכתבה מראש.

לפעמים אנחנו מאלתרים כדי לתת ביטוי לרעיונות חדשים ולפעמים אני שם אותם בצד לפעם הבאה.

רמת ההשפלה, הכאב והעונג הן חלק מהאיזונים שאני מייצר לה במפגשים שלנו.

לדוגמא אני אוהב לירוק עליה כשהיא מוצאת לי או להעמיד אותה על ארבע ולהשתין עליה.

אני נהנה להתעלל לה בחור של התחת ולהכאיב לה בפטמות.

היא מהסוג הנדיר, קוראת מחשבות ויודעת לבצע עוד לפני שביקשתי, משלימה תמונה מלאה עוד הרבה לפני שסיימתי להגיד מה אני רוצה, היא כבר מכירה אותי.

הזכות לקבל אותה לתוך החיים שלי תהדהד בליבי עד יום מותי.

גילינו שאנחנו גם טובים במרחק ובזמן והנוכחות ממשיכה להתקיים גם שאנחנו לא פיזיים נמצאים.

היא מקבלת את ההנחיות ומבצעת, כשהיא שוכחת או חורגת ממקומה, היא נענשת.

אני אוהב אותה בכל ליבי ומחפש דרכים נוספת לבטא את זה.

היא שלי, במחשבה ובמציאות, בנפש ובגוף, כל כולה.