אני לוקח את החוזה שהיא כתבה ומוסיף לו את התנאים הבאים:
"מעתה:
- כל תחילת פניה שלך אלי תתחיל במילה אדוני.
- כל סוף תשובה שלך אלי תסתיים במילה אדוני.
- לפני כל יציאה מהבית, את תשלחי לי תמונה של הבגדים שלך לאישור אם אני מתעכב בתשובה שלי ואת בדוחק של זמן, את תלבשי את הפריט האחרון שאישרתי לך.
- כשאת יוצאת מהבית את תפרטי לי לאן ואם מי ותבקשי את אישורי.
- את תפתחי כל בוקר עם בקבוק מים, אחד ליטר כששעת הסיום שלו לא תאחר מ-11:00, אני מצפה לתמונה שהוא ריק והבקבוק השני אמור להסתיים 16:00, גם עבורו אני דורש תמונה.
- בבוקר את תשלחי לאדונך ברכת בוקר טוב מחוייכת בוודאו.
- לפני השינה את תרדי על ברכייך ותצלמי וודאו שאת מודה על כך שאת נבחנת על ידי.
- צריכת אלכוהול - באישורי.
- צריכת סמים/סיגריות - יגררו עונש חמור.
- כל דרישה שלי תיהיי מלווה בתשובה כן אדוני והיא לא פתוחה למו"מ.
- גבול: חתכים, פציעות או כל מום פוטציאלי שעלול להגרם עלייך, לא בחשבון.
- אם אנחנו נתראה בציבור, את תשרתי אותי ללא כל תנאי.
- סירוב מצידך יגרור עונש.
- חוצפה מצידך תגרור ענישה.
- חוסר מענה לטלפון שלי, יגרור עונש.
- מספר של רב של סירובים, התחצפויות או חוסר מענה לשיחות שלי יגרום לסיום תהליך מבחינתך.
מילת הביטחון שאני מעניק לך היא: ירושימה.
אם תחליטי להשתמש בה, הכל יכנס לעצירה פתאומית ומידית ובבת אחת ללא שאלות."
אני מגיש לה את הדף בחזרה, ואומר לה לקרוא אותו בעיון.
העיניים שלה קופצות בין המשפטים, היא בולעת רוק תוך כדי ואני יכול לראות שהלחיים שלה עכשיו סמוקות.
העיניים שלה מגיעות לדרישה האחרונה, עכשיו היא סתם בוהה בדף, מעבדת ומעכלת, עכשיו היא מבינה לאן היא נכנסה.
אני קם ונותן לה מכשיר טלפון.
"למכשיר הזה יש רק מספר טלפון אחד בזיכרון והוא מיועד לשיחות ממני וכך זה ישאר" כשאני אצלצל, את תעני לי, בהתאם לשעה של היום, בוקר/צהריים/ערב טוב - אדוני.
אני לא אמתין יותר משלושה צלצולים, ראי סעיף של חוסר מענה.
אם צלצלתי וניתקתי אחרי שלושה צלצולים אני אנסה שוב, אני ממליץ לך לא לתת לי להגיע למצב שאני צריך לנסות שוב להשיג איתך".
" תסתכלי אלי" אני אומר לה, היא מרימה מבט ומיישרת אותו עם שלי, העיניים שלה קצת מפוחדות, היא עונה " כן אדוני" ומסתכלת אלי.
"מעכשיו ועד שני אחליט אחרת, את משוייכת לי בלבד, אני מצפה שתתחילי ליישם את הכללים כולם, מהרגע שאצא מפה, תקופת המבחן שלך תתחיל, את מבינה?"
"כן אדוני, תודה אדוני" היא יורה מהפה.
"כשאני קם, את קמה, זה מובן"?
"כן אדוני" , היא מתחילה לפנים ונעמדת.
עכשיו תתקרבי אלי ותחבקי אותי.
אני מרגיש שהיא צריכה את זה בשלב הזה, היא מתקרבת, שמה את ידיה אלי ומחבקת חזק.
השדיים שלה מורגשים היטב, ריח שמפו נהדר בוקע משערה ומתערבב עם הבושם הנעים שלה.
לרגע הייתה לי תחושה שהיא כמעט נופלת.
אמרתי לה לחזור חזרה למקום שלה ולשבת זקוף, היא מיד עשתה זאת לא לפני ש" כן אדוני" נשלף מפיה.
זרקתי 50 ש"ח על השולחן ויצאתי.