אני מגיע רעב, חדור מטרה.
את מקבלת את פני, תחתון חוטיני אדום וקפוצון.
אני מנשק אותך, בלהט, בתשוקה,מוריד אותך על הברכיים, מתפשט ודוחף את הזין שלי לפה שלך, את מנסה לאחוז במשהו כדי להתייצב ומושיטה ידיים, אני סוטר לך, לא ביקשת אישור, את ממשיכה כי הבנת שטעית.
את יודעת למצוץ טוב, את עושה את זה ברמה של אומנות, אני נהנה מכל רגע.
אני תופס לך את השיער הפזור, מאגד אותו לידי קוקו, מסובב ומתחיל למתוח, למשוך לך אותו חזק, את לא מפסיקה למצוץ, את מתמסרת לכאב.
אני מרים אותך, מסובב וזורק אותך על המיטה, נצמד לתחת שלך, תופס את התחתון וקורע אותו ממך, מחדיר את הזין שלי באחת לתוכך, את נאנקת ואני מזיין אותך, חזק.
מסובב אותך על הצד וממשיך, השדיים שלך קופצים מעלה ומטה, אני מת על זה.
אני אומר לך לעלות מעלי, עם הגב אלי וחודר לך לתחת, את אוהבת את הנוחה הזאת, הגב שלך נמתח אלי ואני תופס את השד השמאלי שלך, את מתחילה לאונן, אני מצווה עלייך לצעוק את השם שלי שאת גומרת, את עונה " כן אדוני".
אני אומר לך להסתובב מיד, את מולי, אני תופס לך את הפנים ומנשק אותך חזק, מוצץ לך את השפתיים, מסיים בנשיכה.
כמה דקות אחרי את מבקשת אישור לגמור, אני מאשר ואת צועקת - אוי ליאונדיס....אוי ליאונדיס...וגומרת, אני תופס לך את הפיטמה וצובט חזק, את מבקשת אישור להפסיק לאונן, אני מאשר לך.
את התאהבת בי קודם, לא הבחנתי בזה מבעד לפיזיות.
היום אני רואה אותך, אני רואה את כולך, את ריח הזיעה שלך, הקמט בעיניים שלך כשאת מחייכת, את הצחוק המתגלגל שלך, את טון הדיבור שלך כשאת עונה לטלפון שלי "שלום אדוני" כשאני מצלצל, את היופי שלך, הפנימי והחיצוני.
כמו שאמרת לי לפני כמה ימים:
לעולם לא תיהיה לי זונה, שפחה, אהובה, חברה טובה ממך.
צדקת.