לפני 5 חודשים. 5 ביוני 2024 בשעה 14:32
אני מתרגש בקלות ובהתאמה גם מתאכזב.
אני לא יודע אמצע, אף פעם לא הייתי טוב בצביעות תמיד עד הסוף לכאן או לשם.
אני מרגיש שאני חוזר לעצמי מהתקופה ההזויה הזאת.
כמה עברתי, כמה ראיתי וכמה דברים חדשים עשיתי בפרק זמן מאוד קצר.
אתמול הלכתי ברחוב והחלטתי שכל מי שעובר מולי זוכה ממני לברכת שלום, ממש "פאץ אדמס" הישראלי. כולם ענו בחזרה, מי עם חיוך ומי במבוכה בואך בלבול קל.
קצת לספוג אנושיות בחזרה, זה כל מה שהייתי צריך.