ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל הבלה בלה של הבפנים

לפני שנתיים. 17 בספטמבר 2022 בשעה 16:10

פגשתי אותו בסוף שביל 

שקרני השמש צבעו הצהוב 

הוא דיבר חרוזים 

חירז מזמורים 

מיזמר לחשושים

ליחשש דרבונים

הוא אמר שלא יבטיח 

הוא רצה הבטחה דומה 

הוא גילה לי סודות 

של נשמות אבודות 

שזוהרן כבה 

וכמעט אינן הן עוד 

הוא הראה דרך מכאן 

מאיפה לצעוד ולאן 

הוא חיכה לתודה

שום צליל לא יצא 

לא התחלתי ללכת 

לא לחצתי יד 

קסם התרחש שם 

בסוף בשביל הצהוב 

ונשארתי 

לעוד כמה נשימות 

לספוג את הכל 

לקדש את המכלול 

לאתגר את הגורל הידוע מראש 

וכל נטעתי את רגליי 

בסוף שביל 

עד שהשמש נעלמה 

הצהוב כבר לא היה 

הוא נפרד בלחישה אחרונה 

ולקח איתו את הקסם 

עד הפגישה הבאה

 

 

 

פעם ראשונה שאפנה לקורא אומר 

הכתוב לא נכתב על גבר 

אז אל תיתנו לאגו לעלות לכם לראש;)

 

לפני שנתיים. 29 באוגוסט 2022 בשעה 17:04

רגע שם רגע כאן 

בכלל שאפתי למטה 

להתחבר לרצפה 

להרגיש את הקרירות

את ההנפה כלפי מעלה 

ההתנתקות 

להיפרד זמנית מידידה 

להתחבר לחום 

חידוש לתרגל 

בכלל שאפתי לצלול למילים 

להרכיב לפרק משפטים 

לשמר בקופסאות להתבוננות עתידית 

רגע שם רגע כאן 

התחפרתי וחפרתי החוצה 

נגררתי פנימה וחוזר חלילה 

ברגע של שקט התחילה ההמולה 

מכסה את האוזניים 

מורידה את הידיים 

מקשיבה 

זוחלת אל ומתוך ומנסה להבין 

מבינה הבנה מבולבלת 

בילבול מובן למלמול כבד 

וככה בקלילות

היא נושרת

משילה 

מחדשת 

ופוקחת את עיניה ליום חדש

 

 

 

 

 

לפני שנתיים. 23 באוגוסט 2022 בשעה 10:19

פסק זמן 

לקחתי גנבתי

אימצתי לתוכי בזרועות פתוחות 

מצאתי לו מקום 

שבו הוא ואני יחד 

פינג פונג דמיוני 

לנשום לרגע 

לסדר לנקות להבריק את הפינות 

אלה שנזנחו ולא הגעו אליהם כבר זמן רב 

להציף את הכל 

בתשומת לב לפרטים הקטנים 

כל חלקה נכבשה 

כל מחשבה במעטפה משלה 

העבודה הושלמה 

ואפשר לשבת 

להנות מהשקט 

ולדעת שהכל תלוי רק בי 

לא נזקקת 

לא נואשת 

לא כואבת

לא ממהרת

לא מחכה 

לא מחפשת הבנה 

לא צריכה 

לא רוצה 

מברכת מקשיבה משתפת בוערת שקטה הקלה

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שנתיים. 18 באוגוסט 2022 בשעה 6:26

בראשי אני ישובה 

ישבן וכפות רגליים על האדמה 

גב' צמוד לקיר הפינה 

ידיים מלופפות סביב ברכיי 

מחזיקות בכל רב מדי 

מבזבזות אנרגיה חיונית 

מתנדנדת קדימה ואחורה 

עיניים בובות בחשכה 

עיוורות פיקחת

בראשי אני משמיעה

 צליל דק מתמשך 

כמעט לא נשמע 

בין יללה לצפצוף 

כמעט לא דורש נשימה 

שפתיים סגורות 

'לא תברח אף מילה 

בראשי הכל שקט 

כולם נעלמו 

נשארתי יחידה במחשכים

ציוויליזציה שלמה בגוף אחד 

יחפה עירומה קרירה 

בראשי 

ומזל שאף אחד לא רואה 

 

 

 

 

 

לפני שנתיים. 13 באוגוסט 2022 בשעה 15:54

נשברתי למיליון רסיסים 

הבנתי את ההבדל בין מעשה למילים 

חסמתי כל גישה 

כבר כמעט אדישה 

אני בטוחה

מוגנת 

לא מפחדת 

כי אין לי ממי וממה

 ואולי זה יותר גרוע מאשר אם הייתה לי סיבה 

בנתיים אני שוב 

מחכה 

והאמת שדי נמאס לי

 

 

לפני שנתיים. 1 באוגוסט 2022 בשעה 23:55

כמה חיכיתי לך 

מכניס לי אוויר חדש 

נקי מזוקק 

חסר יומרות ומטענים ותוויות 

צלול חם ומחיה 

כל כך פשוט 

כמה חיכית לי 

יציב מהימן וקבוע 

שיהיו לי כמה רגעים לברוח

להתמסר לכל מה שאתה מציע 

מינימליזם מטובל

מוכר 

עברנו הרבה לפרקים 

תמונות תמונות מאלבומים 

התאספו במרוצת השנים 

המתינו לרגע בו יתעשרו 

אז הגעתי 

חסרת משקל 

חיוך קל 

עיניים עייפות 

ושלווה מנחמת 

אהובי 

הבית השני 

אני עוד רגע מגיעה

 

 

 

 

 

לפני שנתיים. 28 ביולי 2022 בשעה 15:19

פעם היו תופים
רועמים
כמעט מחרישי אוזניים
מגלגלים מחשבה רודפת מחשבה בין אחת לשנייה
שרשרת צבעונית
אף חרוז איני דומה לשכנו
תופעה חדשה בכל אחד
התגלות
רציתי לגעת
למשש כל אובייקט בין קצות אצבעותיי
אחד מחודד, כמעט פוצע
השני חלקלק וקטיפתי
להרגיש את המוצקות
את אנרגיית החומר
לאשר את אמיתות קיומם
שאינם פרי דמיוני הגועש

פעם היו תופים
מהדהדים את עמל עבודתם
דורשים תשומת הלב
מלחששים סודות הנבלעים בהמולה
מגלגלים סיפור בלי סוף
נעצרים באמצע ה
רוקמים חיבור חדש לבל תקרע השרשרת

פעם היו תופים
מגבירים את קצב המנגינה
מלווים כל צעד או החלטה
מברכים על כל מצטרף חדש לתזמורת
אותו הם מעבידים בפרך בראיונות קבלה לבלי סוף
מחפשים התאמה מושלמת נטולת מאמץ
מצפים להגשמת פנטזיה נשכחת עד כמעט בלתי ניתנת להשגה

פעם היו תופים
נשאר רק הד
קלוש
בקושי נשמע
כמעט רק זיכרון של
בלתי מוחשי
התפזרו החרוזים
אאסוף ואאחוז
אשמור ואשמר
ליום שבו התיפוף יחל מחדש

לפני שנתיים. 26 ביולי 2022 בשעה 7:59

היו היו מלך ומלכה 

שלטו בממלכה גדולה

והיו אהובים מאוד על העם 

העריצו אותם ושרו ואירגנו תהלוכות רבות 

פשוטי העם שתו מבארות הפזורות ברחבי הממלכה

ואילו יושבי הכס קיבלו מי בדולח מהקרחונים הרחוקים 

הבארות הוצפו בבקטריה או לפי האגדה כושפו הכישוף נוראי 

כל השותים מהבארות לקו השיגעון 

חוץ מהמלך והמלכה כמובן שנשארו שפויים 

התנהלו בדיוק באותה הצורה 

נפסקו התהלוכות 

פסקו השירים 

הערצה נעלמה 

החלו הפגנות קללות זריקת עגבניות לעבר הארמון 

שנאה גדולה כלפי בני המלוכה .

הביט המלך במלכותו 

וזו החזירה לו מבט 

ירדו הזוג בשעת לילה 

אל הבאר הקרובה אל הארמון 

שתו ושתו והשתגעו 

חזרה הערצה 

חזרו התהלוכות

העם התמלא באהבה למלכם ומלכתם 

 

We r all mad here

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שנתיים. 25 ביולי 2022 בשעה 12:47

רק אני ומילותיי 

הן מבינות אותי ואני אותן 

נבראת אני מהן והן ממני 

כמעט ללא קו הפרדה 

יכולתי להישבע 

שמולי עוד אני 

מנהלות דיאלוג אינסופי 

מילה מתוך מחשבה 

יוצרת מחשבה מתרגמת למילה 

אין עצירה 

גם לא לנשימה 

אחת נושמת 

השנייה משלימה 

ועוד מגיעות למסקנה הברורה 

שלעד נידונו להיכלא 

ללא תגובה 

התעלמות העולם מקיומו של מהפך עולמי בין שתי נפשות שאחת הן

ולאחר המסקנה היא מגיעה 

ללא רוח וצלצולים 

עוטפת את הכל במעטפת הצל 

מובילה לשינה טרופה 

נשארת לזריחה 

השתיקה

לפני שנתיים. 7 ביולי 2022 בשעה 17:18

לפתע 

כמו מצמוץ עפעפיים 

מטוס עובר בשמיים 

שאגת אריה 

טיפת טל הנוחתת מעלי הכותרת אל האדמה 

כך הוא עובר 

רגע השיא

חולף בך כמו זרם חשמלי 

כמעט לא משאיר ראיות 

כמו גנב מיומן 

רק הראות מושפעות 

האנדרנלין 

נשימות 

 

הזעת את הדרך 

נלחמת וחרקת שיניים 

חיית בשבילו 

נתת את כולך 

הבערת את חייך 

השתקת את הכל 

בשביל רגע אחד יחיד וגדול 

והנה חלף לו 

התפוגג 

כמעט כחלום 

מלווה המזכרות קטנות

 שתוכלי לקחת איתך ולהביט

עד שגם הן ינבלו 

 

ואז תוכלי לקחת נשימה 

לשאוף שאיפה 

לנשוף נשיפה 

ולכוון לרגע 

לרגע השיא הבא