לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל הבלה בלה של הבפנים

לפני שנתיים. 2 ביולי 2022 בשעה 21:36

ושוב לנקודת ההתחלה

ביקרתי כאן
מעת לעת
למסור דרישת שלום
להפריח מחדש את ההרגשה ההיא
להחיות אותה
לדעת שהיא ואני
עוד קשורות אנו
שלא ניתקה השרשרת
שכל מה שנאסף לו מאז
הביא לתהומות
שאינן נתונות לגישור
שאסתכל בבואתי במים צלולים .
ולא אראה רק חול ואבנים

עיניים לעיניים 

עיניים לנעליים 

עיניים שכבר לא רואות 

מובלת בחושך מבורך 

מקשיבה מבצעת

מנותקת נוכחת 

כמעט ללא תחושה 

בכל הגוף אותך אני מרגישה 

בכל חלק ונים ותא במוחי 

זרמים זרמים של כאב נשכח 

מחברים זורעים תחילתה של פריחה 

פורחת בכתמים כתמים 

שלל צבעים על עורי 

ונקודה אדומה אחת 

נספגת לא פורחת

נבלעת שטה אל מרכז קיומי 

ושם נשארת מתחברת משייכת 

לוחשת 

תודה

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שנתיים. 26 ביוני 2022 בשעה 22:09

נפרדתי

מהאולי והיה יכול להיות

מהפרטים הקטנים המתוייקים במגירה

כל כך הרבה מידע

 מאכלס לי את תאי המח

השתרבב והשתלב בנימי הדם

מפריח פרחי התרגשות בחזי

נאטמתי

לקול שיכל להיות הכל

לצבעים וריחות ועשן שמקורו בשניים

סודות כמוסים

הלצות צחוק

מראה משקפת משתקפת ומחזירה בבואתה

המתנתי

לגידופים וקללות ושירה משובשת

לצבעי כעס מותזים אט אט במכחול

לגעת

לטבול כפות ידיים

ולמרוח על לחיי וגופי כצבעי מלחמה

הו עוד רגע נגיע לנקודה

בכל כוחי ממנה אמנע

ובכל זאת אין מנוס

כך

פשוט

שחור על גבי לבן

מושתק ללא צליל

היא מגיעה

המילה האחרונה

לפני שנתיים. 26 ביוני 2022 בשעה 15:32

אתם לא יכולים לפגוע

אני בוחרת להיפגע

אתם לא יכולים להכאיב

אני מזילה דמעה

אתם לא יכולים לחנוק

אני עוצרת נשימה

אתם לא יכולים להרוס

אני עושה את העבודה לבד תודה

אתם לא יכולים לדעת

אני מגלה

אתם יכולים לשקר

אני לא מאמינה

 

 

 

 

לפני שנתיים. 25 ביוני 2022 בשעה 12:45

אני שונאת אותו 

את התהליך 

כאילו הטילו חכות 

נעצו קרסים 

במקומות שונים בראשי 

והתחילו לגלגל ולמשוך

לכיוונים מנוגדים  

לא מרפים 

כל אחד רוצה להוציא לאוויר העולם 

לא משנה מי ינצח ומי יפסיד 

הדג עדיין יפרפר וימות 

ואז סוף-סוף ישתרר השקט 

כולם ירפו מהחכות 

ינטשו לבקר מקומות חדשים 

יחזרו בתהליך הבא 

רק מחכים להזמנה .

ואני רק רוצה להרפות 

לשחרר 

לא מעוניינת להימשך 

לא לפה ולא לשם

ובטח לא לארח את התחרות הבאה 

במצב אחר גם לא הייתי צריכה 

כאילו ענני גשם כבדים מגיעים 

גוערים מעלי 

חוסמים לי את האור 

ולא נותנים לי 

לראות בבהירות 

ופשוט כבר לבחור

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שנתיים. 24 ביוני 2022 בשעה 14:29

חקרתי את מסדרונות נפשי 

שיננתי את מפת מוחי 

נתתי לעצמי לטבוע בזכרונות

ולברוא אותם מחדש 

צפיתי איך כל המסלול משתנה

יידעתי תודעות 

הזהרתי הזהרות 

אך לשווא 

חתכתי וקילפתי

הפכתי את החוץ לפנים והפנים לחוץ

והצפתי הכל באור סגלגל 

ריטשתי וקימטתי 

כדי לפנות מקום לעוד 

וכהעוד הגיע ביקשתי בנימוס שיתקמט גם הוא

מקהלת הקמטים

ציוצם נשמע מבעד הסדקים ופתחים קטנים

שישנם בינם לבינם

שירים ישנים ישנים 

אין טעם להקשיב

אני זוכרת בעל פה

ואת היתר איני מעוניינת לשמוע

 

 

 

לפני שנתיים. 22 ביוני 2022 בשעה 10:51

הגעתי שעווה מתפוררת

חתיכות חתיכות שמחכות להפוך לשלם

חיממו אותי

עד שהייתי נוזל חסר יציבות 

מוכן להתפזר לכל עבר

100 מעלות של בלאגן

יצקו אותי

לכלי שנוצר בידיים חונקות

חסר סדקים 

מובלת כלפי כיוון אחד

מעלה

עד שהתקשיתי בדיוק לפי הכלי שיעדו לי

הבעירו אותי

עד שנמסתי לתוך עצמי

קירסמתי בעצמותיי 

שברתי את ורידי 

גמישה ומוכנה להישפך לכלי חדש

רחב יותר

משותח

מפיץ אור לכל עבר

מטפטפת חלקים מנשמתי לאחרים 

נזהרת לא לגרום כוויות 

נשבר הכלי

פרצתי וזלגתי והתקשתי למרירות מרגיזה

גרפו ואספו הכניסו למגירה

בקופסא עדינה

ללא מדבקה או כותרת שירמזו על הנמצא בתוכה

ועכשיו 

כשסוףסוף יצאתי אל האור 

אור שלא מגיע מפתילי 

תוהה אם יש כלי שבכלל מתאים לכל מה שנוצר 

או שמספיק לחמם שוב

100 מעלות 

ואתאים לכל כלי שבעולם

 

 

 

 

לפני שנתיים. 19 ביוני 2022 בשעה 19:18

לבנה אחר לבנה 

משחימות לאטן 

סופגות לתוכן סיפורי עוברי הדרך 

משמרות הדי קול ובכי 

בונות מהם את המשכיות החומה 

 

לבנה אחר לבנה 

צומחות אל הגובה 

בונות קהילת לבנים למטרה משותפת 

מגייסות בני ובני בניהן 

עד שלא נראה אור השמש 

 

לבנה אחר לבנה

 אוטמות את ליבן 

מבודדות את רצוני 

מקבלות תאריך תפוגה 

מטפסות אחת על גב שנייה 

 

לבנה אחר לבנה 

מחזקות אחיזתן 

רומסות אחיותיהן להגיע מעלה 

רומזות הקנטה מלב אל לב 

שואפות אל אימן הלבנה שבשמיים 

 

לבנה אחר לבנה אחר לבנה אחר לבנה אחר

וההרגשה היא

 שתמיד תמיד

 אהיה בדרך

להניח

 את הלבנה

הבאה

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שנתיים. 18 ביוני 2022 בשעה 14:18

אני יודעת 

באמת 

שאני לא באמת יודעת 

אתה אמרת 

ואני רציתי 

וראיתי את עצמי מבצעת 

נוגעת מלקקת בולעת 

רציתי 

רצית 

רציתי שתרצה 

ומכל הרצון הזה נהיה שקט גדול 

ללא תנועה או קול 

אני באמת לא יודעת 

איך ברגע טבעתי לתוך השקט הזה 

ואתה המחייך והדורש המקסים אמרת מוזר 

המוזר שלך היה לי רוגע 

שלווה בלתי חדירה 

שמעתי את קולי בקושי 

שמעתי את קולך בקצת פחות 

אמרתי את הדברים הנכונים 

באמת 

אמרתי אמת 

וזה לא עזר 

כי היה לך מוזר 

ואני לא באמת יודעת 

למה המוזר חזר 

ולמה הוא בכלל מוזר 

 

 

 

לפני שנתיים. 13 ביוני 2022 בשעה 19:53

אין כאן כלל 

ואם יש כלל

אין מי שישמור על הכלל 

זה הכלל

 

 

לפני שנתיים. 13 ביוני 2022 בשעה 9:20

שני הוא הראשון החדש 

רק יותר גרוע 

בשני אין את הפריווילגיה של לומר 

זה יום ראשון 

ועדיין תחילת השבוע 

ועדיין יש שנים עד הסופש 

והאנרגיות שצברת בסופש כבר נשרפו אתמול 

מסקנה 

לבטל את ימי שני 

ראשון וישר לשלישי 

והנה אמצע השבוע 

והללויה כבר רואים את האור