אין סוף לתשוקותי

נעה בין העולמות

כה קרובה 

נוגעת

מחובקת

מתמסרת

נמצאת 

מרגישה אותי קרובה

ואז זר לי

ולמה אני בכלל מתנהגת כך

הכל משחק

משחק ריק

רחוק

למה אני בכלל כותבת

מה הוא הצורך להביע

ושיהיה אותנטי ומדויק

מול מי אני משחקת

מול חברה שלעולם לא תקבל אותי

מול עולם חרב

מול האנושות שאני כל-כך לא מעריכה

איני חלק

איני רוצה להיות חלק מהדבר הזה

כמהה עד אין סוף להיות חלק ממשהו

ממישהו

מתנשאת

זרה

רחוקה

ביקורתית

זאת אני

לא מוכנה לקבל עליי את חוקיו האכזריים של עולם בני האדם

איפה יש חברה מתוקנת?

איפה יש אדם מתוקן?

אני לא אדם מתוקן

איך אפשר לאהוב את השבור והטמא והטועה 

איך אפשר לאהוב אותי?

ולמה אני מרוצה עכשיו ממה שיצא ממני?

רק עוד רגע ותהיה לי גם ביקורת