אין סוף לתשוקותי

מה אעשה 

היכן אשים יגוני נוכח הניכור

ההתרחקות 

והפילוג

כבר מרגיש שאין לי בכם דבר 

הוצאתי עצמי 

יודעת שאתם נכים

בני זונות נכים 

והרי ברור שלנכה ראוי להתייחס בסבלנות

כי אין זה אשמתו

אבל הכעס גואה בי

שהרי אתם עול 

ואין בי רצון לפגוש בכם יותר

ואתם קשורים בי בקשרים רבים

והגעגועים כבר מתחילים לחלחל

ויש בי אהבה גדולה 

ורצון בחיבור איתכם

ושוב החוסר אונים למול הכוחות בי

שקושרים אותי בכם 

אתם חלק ממני, חלק כואב ומייסר