הבחור שמתקין את המצלמות מחייך במבוכה, כשאני מצביעה על המקומות שבהם אני רוצה את המצלמות אצלי בדירה. בכל זאת 3 מהמצלמות (עם תאורת אינפרא) יותקנו בחדר השינה ומסתבר שמצלמות בחדר השינה זה לא ממש מקובל, ואם לא הייתי אישה, זה היה מתקבל הרבה פחות טוב. הוא שואל אותי בחצי פה, למה אני צריכה מצלמות גם בחדר השינה, (וכמובן גם למקלחת-שירותים הצמודים לחדר). אני מסבירה שאלה התנאים שהוסכמו, באיזו עסקה מעט יוצאת דופן. אני מוסיפה: "אתה יודע, כמו באח הגדול". הוא לא שואל יותר, ומתחילה לטפל. כשהוא מסיים הוא מעביר לי קוד שמאפשר לי התחברות למצלמות שלי דרך הרשת. הצילומים נמחקים אחרי 45 יום, אבל נשמרים עד אז. אני מודה לו.
כשהצעצוע מגיע בערב, אנחנו יושבים בסלון. הוא מנוכר. אנחנו משוחחים ומנסים לבדוק את המקומות בהם הוא מתקשה, ואת הסיבות לקשיים. כשהוא מדבר הוא לא מרים את העיניים, אבל מספר שהוא מרגיש לפעמים שזה יותר מדי, שהלכנו רחוק וזה משבלל אותו. אני מזכירה לו שהוא היה שותף מלא לרצון ולהחלטות, ואני מצפה ממנו לעמוד בהם. אני גם מספרת לו על המצלמות ועל הקוד שמאפשר כניסה פשוטה מכל מחשב, הוא בולע את הרוק, ושואל אם הפרטיות שלו תפגע. אני מבטיחה לו שלא. שלפעמים יהיה לי נעים לצפות בו. אני חשה שהוא קרוב לשלב של השבירה הראשונה. אני ממש לא רוצה שבירה בשלב כל כך מוקדם.
אנחנו נכנסים לחדר, הוא מתפשט. אני מבקשת ממנו שיקח את המחשב הנייד שלו, ושיכתוב לי לאתר. מבקשת שיתמקד במה שכן נעים לו, ומבקשת שלאורך כל הזמן הזה הוא יאונן עד שהוא כמעט גומר ואז יפסיק, לאורך כל הזמן שהוא בחדר. הסברתי שהוא לא יוצא מהחדר בלי אישור, שלא יסתיר את הזין עם המחשב, ושאם הוא לא ישמור על הזיקפה שלו הוא עלול להענש. במשך שעה הוא ישב וכתב, אחר כך הוא נשאר לשבת ולאונן עוד חצי שעה בערך, ראיתי במצלמות איך המוח נכבה לו, והוא גולש לתוך הצורך הנשלט שלו. נכנסתי לחדר יחפה, התיישבתי על המיטה מולו, לוחצת לו על הביצים, וביקשתי ממנו שימשיך לאונן. טיפות פריקאם נזלו על כף הרגל שלי מההתרגשות שלו. השכבתי אותו על המיטה, שמתי כף רגל ליד הפה שלו, וביקשתי שינקה את הלכלוך שהוא עשה. כשהוא ליקק את הזרע של עצמו, אוננתי אותו לתוך אורגזמה הרוסה, ואחר כך שלחתי אותו הביתה.
