אני רוצה לחלוב אותו, אבל הוא מסרב. כל השינויים משפיעים עליו. אני מסבירה לו בסבלנות שהוא עוד יאהב את זה, והוא לא צריך להעלב. הוא מראה סימנים של קושי, אבל אני מתעלמת. אני אוזקת לו את הידיים והרגליים לצידי המיטה. אחרי מספר דקות, הוא כועס ממש. הוא מנסה להשתחרר, אפילו נוהם. אני יוצאת מהחדר, מכינה לי כוס תה צמחים, ומחפשת לי סרט בנטפליקס, והוא קורא לי בצעקה, אפילו אולי במצוקה. אני מבינה שהוא לא רגיל ליחס כזה, ושעד עכשיו הוא חווה חוויות שונות מזו. אני חוזרת, מלטפת לו את הראש, קושרת לו גאג, וחוזרת לסרט שלי. כשאני מסיימת, אני חוזרת, מבקשת שהוא יתמקם נכון, כדי לאפשר לי לחלוב אותו. הוא לא זז ומסרב בהפגנתיות. טוב ויפה. אני הולכת להתקין לי את הסטייק שלי: חותכת ירקות, ומכניסה לקליה בתנור. מטגנת בצל, מניחה בצד. חותכת חתיכה נדיבה של חמאה, ומגלישה לתפוחי האדמה בתנור. אני יודעת שהוא רעב. אני חוזרת לחדר שהפך חשוך. הוא מוטל במיטה, בלי לזוז. מרחם על עצמו. אני משחררת את הגאג, מלטפת אותו ומנשקת במצח. הוא מבין בי במבט מבולבל, שמתחנן לתת אמון.
אני משחררת גם את הקשירה. הוא מתיישר על שש, מניח לחי ומחכה. אני מביאה את כלי המתכת. מניחה מתחת לזין הרפוי. אני עוטה כפפות, ואז מורחת KY. הידיים שלי מתחילות לחלוב ברוטציה. יד אחרי יד. הזין שלו פועם ומזדקף בשניה. אני חולבת בתנועות ארוכות, משהה, שוב חולבת ושוב משהה. כשהוא מתחיל לגנוח, אני עוצרת, מחדירה אצבעות עטויות כפפות לתוכו, וחולבת את הערמונית לכלי. כשאנחנו מסיימים, אנחנו הולכים לאכול.
