אחרי שאני מסיימת איתו, הוא מוטל על המיטה באפיסת כוחות, מחולל כהוגן, ומתקשה לפתוח את העיניים שלו ממבוכה. אני קמה, פותחת את הדלת למרפסת הקטנה. אויר קריר וצלול חודר לחדר, ואני מציתה סיגריה. מתבוננת בו גמור ונטול הגנות, הזרוע שלו נעה על המיטה, מסמנת לי שהוא מחפש אותי.
אני חושבת שזה הזמן הזה שמקובל לעשות אפטר קייר. גם לצעצועים יש נשמה, והם זקוקים לפעמים לחום ותשומת לב. לכן זה לא ממש תקין כשאני מתיישבת לידו, מלטפת לו את הכתף, ומספרת לו שהתחלתי לאחרונה לשוחח עם גבר נוסף, שיש בו חלקים מעניינים בעיני, ואני מתכוונת לבדוק את זה יותר לעומק.
לגוף שלו לוקח שניה להתקשח, ואז להרפות במודע, כי הוא מודע לכך שאני עוקבת אחריו. העיניים שלו נפקחות, כי הוא מנסה להבין את מה שאני מספרת לו. ברור לי שהוא מקנא, אבל קנאה היא נהדרת כשכורתים מתוכה את היכולת לכעוס, או להיות צדקן. סך הכל מדובר במסכות שאמורות לכסות על היופי שבתחושות האותנטיות, המתוקות האלה.
הוא מתרומם, מסדר את הכרית על גב המיטה ומתיישב, אני מציתה גם לו סיגריה, ומעבירה לו את הקפה שהתקרר מזמן. אני אומרת לו שיש משהו מרענן בהתנהלות אינטימית למחצה (בשלב הזה), מול גבר חדש, ושזה ממש לא משפיע על התחושות שלי כלפיו.
הוא מנסה להשאר פתוח ולא לכעוס, כי מה עוד הוא יכול לעשות? זאת אומרת, חוץ מאשר להנביט זיקפה מטורפת, שהוא מנסה לגרום לה שלא לבלוט על ידי שינוי בתנוחת הגוף. אני מצידי שולחת יד ומלטפת את כיפת הזין שלו, ומסבירה לו באריכות על כל מיני הורמונים וחומרים שהגוף מפריש בסיטואציות כאלה, כמו דופמין למשל. שזה נעים לבחון את כישורי ההכנעה שלי ולדעת שהם משומנים היטב. שתמיד קיים סיכוי, גם אם קלוש, שהגבר החדש יודע ללקק כוס. שהרי מי כמוהו יודע ומבין כמה זה חשוב ונעים לי.
כשאני אומרת את זה, אני לוחצת קלות על הכתף שלו, והוא מחליק למצב שכיבה. אני מטפסת לו על הפנים, מפשקת מעליו כוס חם, וממשיכה לתהות, אם יתכן שה"חדש" יותר טוב ממנו בענייני ליקוק. זו מחשבה שהוא אפילו לא מוכן להעביר אותה בחלל שבין האוזניים שלו, אבל אני דווקא מתעקשת שזה יתכן. מי יודע. ושאם הוא באמת יהיה טוב, אני אשלח אותו ללמד את הצעצוע טריקים חדשים.
זו היתה מניפולציה שנה א', שקופה לגמרי. בכל זאת היא עבדה היטב. גמרתי שוב. עוד פעמיים.
הוא הכי טוב שיש.
