מונולוג

המשקה משכר והכוס מקציפה

ושוב כארי בסוגר מסתער על גופך הנסער

מוטרף בחושים וקשוב לתחושותייך

אנשים עם מסכות וכיסויים

מחובקים מיוזעים שטופי זימה ומכורבלים

נושק בצאוורך וראשי שוקע על כתפך

גונחת את בתשוקתך ומחנחנת בתאוותך

פושט בגדי ומשחרר את חגורתי

בעודך כורעת ומצפה לנחת זרועי

"הצלף בחוזקה " צרחת בהנאה גלויה

בעודי חוכך בנרתיקך בידי השניה

ממלא את תשוקתך...

================================

חוזרת לאדונה

דרכו היא מבינה

רואה חיים של אחרים

שאף פעם לא יהיו נחלתה


הוא מצייר אותה

ושואל לדעתה

ומה שבינהם נירקם

לא יבין זר


מסתכלת בתמונה

ורואה עגיל בפיטמה

היא נתנה לו השראה

שתיקח אותה למקום

שהוא הכי שלהם...
==============================

כביש חוצה מדינה

ואין מקום להשקות יותר את הגינה

על שפת הים נבנת הצילוויזציה

אין גבעות ואין נופים כי עלהין נבנים

המיגדלים....

בדרום וגם בצפון הקימו הם עשרות מיפעלים

שיורקות טונות רעלים...

שזיהמו נחלים והותירו חומרים מסרטנים

לאנשי צפרדע מהוללים...

ושם בשלטון יושבים תפורי חליפות

שעסוקים רק בשמירת כיסאות..

זמן רב לא יעבור ורק אז תבינו

את הכול , עד שהטבע יכחד

ובכסף אי אפשר יהיה יותר לפתור...


{מבוסס על מילות השיר של להקת תנועת האור }

"השטן מבקר פה לעיתים קרובות..."


שבת שלום ושהכול יעבור ממול....