מונולוג

הפה חתום מתוך בחירה

ובת קול לוחשת מבעד לאפילה

וסוללת את הדרך למחר , למרות השלכת שבלב

ועוד זיכרון שנאסף...


מלטף דמותך המדממת בתוכי בחום הגדוש מהלב

במסע ליעד הבילתי ניגמר....


באגרטל הזיכרונות אסופים הרגעים הנדירים

לב שנדם וקול שנאלם ,תהום שניפער בעיצומו של חלום

מיפלט תחושות וכר של תשוקות......


בהסירי את ההינומה מעל לראשי , התחושה היא של מלכודת

פתאים מוזרה וכואבת ....


ושוב לחשה בת הקול.......וחוזר חלילה...



=================================

אקשיב למילות מכאובך
אנגן במיתר את בכי קינתך
כמעיין הרווה את צימאונך
וכתפי תהווה משען לדימעתך

אבלה את יומי ואחווה את לילי
ולרגעים ספורים אף אגיע למחוזות
קסומים...

גופי כמהה עד תום
יודע גם לב ומחשבות
לעיתים נוגות ואף שמחות

מדחיק כאב יחד עם לב רוחף
וחיבוק מלטף

בין תכלת השמיים למרחב הירוק
חש את המשב המרענן של שפך
האגם...אפילו ביום של תוגה...



שבת שלום ושהכול יעבור ממול...