מונולוג

גם כשהשמיים כה רחוקים

משייט בעיניי מול הגלים

ולא פוחד גם כשהם זועפים


אין טעם לספור לאחור

כשהכעס חולף נותר העצב

והעולם על כנו...


אני פה לכאוב ולגעת

להקשיב ובעיקר לשכוח


מקדיש זר מילים

השזורים ברגעים מישתנים

שגורפים וסוחפים את הנשמה

לגבהים וגם למעמקים


וכאשר השחר עולה

הזריחה שוב מלבבת

והכול ניטמע בקרן אור

אחת נודדת...


שבת שלום ושהכול יעבור ממול...

ותודה לך על ערב סילבסטר בלתי נישכח חומד...:-)

את פשוט שיפחה בהיתגלמות....!!!! }}{{