מונולוג

ניטמע ביין השירף...

מרכין לניחוח הסוחף הפורץ מתוך מכמני גופך

ונושק בלהט לשפתי נרתיקך הפעור בינות לרגלייך

העקודות והפסוקות לרווחה...


השיכר סוחף והעירפול סובב...


לוטף בלשוני את שדייך , ואוסף בשיני את זקור פיטמותייך

נושך קלות ונושק ארוכות...


השיכר גואה, והתשוקה גורפת...


ואת עקודה בסד ומיוסרת...ואת גופך הדווי אני עושק

בשוטים .... בתאווה בלתי ניגמרת אך מרוסנת ...



וכשהקמה זורחת ומהשיכר נותר רק זיכרון מעורפל

אני סוגד לרגעים בהן נשאת את מכאובייך בגאון ...



ובעיקר לתשוקה שפורצת עבורך כול גבול ומכשול

והבלוג הזה מוקדש לך יקירה...:-)


ולזכור שלהיות שיפחה זה לרצות מתוך זהות !

ואת המהות כבר ימלא עבורך הניסיון שיצטבר...


אז תודה על הכול חומד !!!...ושהכול יעבור ממול...שבת שלום

לכ-ו-ל-ם....:-))))))))))