לפני 14 שנים. 16 בינואר 2010 בשעה 16:49
לחשתי באוזנך
וחשתי את רעד הבכי הנחנק...
ועוד דימעה דלוחה אחת נושרת
והשניה פשוט זולגת...
הדרך ארוכה ותחושת הקינה גוברת
והבזק של מחשבות ללא הרף...
המון מילים וים של רגשות את חולקת
המחזירים המון תחושות משונות ...
חיוכים מרים על זמן שניקצב מראש
והמון תודה על תוכן הזמן שניגדע...
שולח ברכה לאישה חכמה ולגמרי יפה
שנתנה בתמורה את גופה וחלק מאישיותה...
כדי שתחוש את עובדת היותה אישה
ואת זהות תשוקתה ...להיות שיפחה !
אטבול שוב בערגת הזיכרונות
ואכייף עם בליל התענוגות ...
שלום לך אישה מקסימה , והמון תודה
על אישיות אחרת...ובעיקר על זהות
שאף פעם אינה חולפת ...
}}}{{{...