לפני כשלושה שבועות קיננה בי התחושה שמישהו בוחש מאחורי גבי
ומטרפד קשרים שאני רוקם , שבצורה מוזרה ניתקים...דבר שלא קרה
לי מעולם לפני כן...
אני כאדם נשוי לא פונה לאף אחת מיוזמתי ,מכיוון שאני מאמין שזה לא
אתי ואמין לגשת למישהי ולמכור סיפורים...אלא ניזון מהודעות בפרטי מנשים
שמעונינות...ואז אני יודע בוודאות שאותן נשים יודעות את ההשלכות של רומן
עם אדם נשוי...
חפרתי קצת במחשבות ולא עלה בדעתי שום אוייב או מישהי שפגעתי בה במזיד
שעלול לגרום לחצות קוו אדום מהסוג הזה...
למוד ניסיון חיים יודע אני שאם אין אוייבים צריך לנבור בין ידידים...קצת בדיקות
אם כמה מהאנשים היותר מקושרים...הבנתי בערך מי זו ה"ידידה "...
וגושפנקא לכך הגיע במהרה...
כול מי שמעורה עימי באתר יודעת בוודאות על אדיקות השעות בהן אני יכול לענות
או להגיב...והנה ידידתנו "התמימה" שההכרות עימה היא של מספר שנים...לא הכרות
של מערכת יחסים אלא של שלום ,שלום ותוא לא....
היתה עימה שיחת פון זניחה...יום ,יומיים קודם...
ואז מגיע יום א'...
פון בבלוטוס מטרטר...על הקוו אותו ידידה תמימה...כשאישתי ברכב בדרכנו הביתה
בדיוק בשעות ש"הידידה " בוודאות יודעת שאיני יכול לדבר !!!
"סליחה , אני יכולה לדבר..." בקול מלווה בתמימות מעושה...
מבט אחד לפנים של האישה שאיתי הבהיר מיד את הנזק העצום שגרמה אותה "ידידה "
"לא , לא יכול לדבר " מילמלתי בחזרה אחוז הלם, מהחוצפה ואי הכבוד...ויותר ממבט הבכי
שנישקף מעיני אישתי ...לא ידעתי באותו רגע איפה לקבור את עצמי...!
לא אוסיף בקשר לאותו ערב העגום שעבר על בני ביתי בנקודת הזמן עד לבוקר...
יום ב' בבוקר....
טילפנתי לאותו "ידידה " מיד על הבוקר , ובנועם הליכות הסברתי לה שזאת הפעם
האחרונה שהיא מטלפנת אלי בשעה שאחרי 17.00...ובהמשך השיחה ניצלתי היטב
את התובנות שעלו משיחתה עימי כדי להקיש שהערכתי נכון מי זו שמטרפדת לי קשרים
אך לא אמרתי דבר...
יום ג' שוב שעת ערב ...
בדיוק באותו זמן שאני אוסף את האישה מהעבודה...הבלוטוס מטרטר...שוב אותה ידידה
ושוב אותה שיחה..."סליחה ד'...אני יכולה לדבר..." הפעם הסרתי את הכפפות והיתפרצתי
מילולית ...עד שניתקה מיד את הפון...
לא יודע אם זו טיפשות...רוע אובססיבי...או אישיות דפוקה של אישה...אין לי מושג !
אבל לנסות לפרק בית של משפחה ...ולא חשוב כלל מה הסיבה , רק מעצם המחשבה
אני מזועזע...הכול עברתי בחיים ,הכול האמינו לי...אבל חולניות אובססיבית כזו לא ניתקלתי
ועד עכשיו איני מבין כלל את המניע המטופש של אותה "ידידה "...
עברתי יומיים קשים ביותר...והבית שלי היה כמרקחה , אבל אלוהים חנן אותי ביכולת לדבר
באינספור מילים...ובסבלנות אין קץ ,כדי למזער נזקים !
ואני שואל אותכם רבותיי , עד להיכן אנשים מסוגלים להגיע כשרע להם בחיים וכול לילה
חוזרים לעששית ולמקלדת הישנה ,כדי לרקום מזימות כנגד אנשים שלא פגעו בהם כלל
ועד לרגעים אלה עדיין לא מעכל ראבק....למה???!!!!!!!!!!!!!!
אישתי לידי גורפת כרגע באצבעותיה הארוכות והמשוחות לק אדום כפי שאני אוהב...מקדישה
עבורך את השיר הזה...כדי שיהיה לך קצת מחשבות אחרות מאשר רוע !!!
אז בבקשה...
[url]
