ימים לא פשוטים חולפים על המשפחה , האמא שלי מאושפזת שוב והפעם העסק לא פשוט
האמא שליוותה אותי מיום היוולדי ועד עצם היום הזה , האישה שעבדה שלוש עבודות ביום
כדי לפרנס את ילדיה, על חורבות הבית שהשאיר אבי על רקע חובות ההימורים...האישה
שבעקשנות ראויה לציון ,החליטה ,הובילה, וקבעה את דרכי ילדיה לכיוונים של טוב ומחוייבות
האישה , האמא , שלמרות עבודות היום הקשות ...ושנים מאוחר יותר לעת זקנה חלתה במחלות
קשות , תמיד הובילה למצויינות ודאגה להראות המיטבה תמיד ובכול מצב !!!
זה לא חלילה הספד , לא ולא בשום אופן לא ..!!!!
היא תצא שוב מהמצב הנוראי הזה ובגדול...וכמו תמיד תסתכל בגאווה על הילדים שלה שלעולם
לא ינטשו אותה בעת צרה , אבל תמיד תחייך את החיוך הממזרי, ותפטיר לנו בנונשלנטיות....
" ייאאללהה...תנוי לי מנוחה מהנוכחות שלכם...ייאאללה...לעבודה..."
למרות שעל פניו המצב קשה הפעם...אני אופטימי ! כי היא נטעה בי בעצם מאבק הקיומי שלה
בשנים האחרונות עקב מחלת הסרטן , שתמיד אופטימיות מקרינה חזון לכול תרחיש בחיים שלנו
אני מקדיש לך אמא את השיר שממצה את אשר כולנו בני המשפחה חשים בימים אלה....}{
לפני 14 שנים. 8 במאי 2010 בשעה 15:42
