מונולוג

עורה לח ממגע הגלים המיתנפצים על דפנות הסלעים יושבת לבד על המזח בעיניים עצומות

הירח המלא האיר מעל והטיל אור צללואיד על גופה המעורטל למחצה וריצד על הים הרגוע

לצליל רחשי הגלים...



רוח קרירה החלה מנשבת והגוף השברירי הצטמרר, מלטפת היא את עצמה לשמר את חום גופה

היא לא חשבה על כלום... רק עליו ובקצה המחשבה נותרה רק התיקווה שהם יתאחדו מחדש שוב

ויהפכו שוב לגוף אחד...



מפנה ראשה מעלה בתיקווה אחרונה שהאל יעתר לבקשתה הניכספת , ואני בוהה בך מקרוב

וחש את הכאב זורם יחד עם חום דם גופך , בלילה ההוא התחברו להן הכאב, הדימעה,והצער

וזוכר גם זוכר את הוודקה עם הרד בול שהזרקת בשקיקה זועפת עד אובדן החושים בזעקה

אילמת , ליוותי אותך משוכלת איברים בשיכרות משככת אבל בסך הכול חולפת...



ועתה מרחוק...וכותב לך מעומק של ליבי שספק אם חלקיו יחברו יחדיו שוב לנצח...



בשעה זו את חיוורת מצער ומחופרת בשתיקה מיוסרת . וכולי תיקווה ללכת טיפין ,טיפין בין צללייך

פשוט להעניק לך את הכר להשעין בנחת את ראשך ולקחת הפוגה מקיני מחשבותייך המייסרות...




רוצה שתתני דרור לרגש ולנשמה על פני המחשבה ולו רק לפרק זמן קצר להרפות מהשליטה ולתת

זמן להתחבר אל הסביבה...



רוצה רק שתיפתחי מעט ותרווחי ספייס מעט כדי שאוכל להיכנס קימעה פנימה , ולנסות ולהעניק לך קורט

מהטוב שבי ומשהו מהנשמה שלי , ואל תישאלי מדוע ...לא ולא...מהטעם שלא אחריד כלל את בדידותך...

ולא אנגוס כלל בפחד האופף את יישותך , לא אעשה דבר שיגרום לך להתרחק ולאמר את המילה "לא תודה "



רוצה רק לגרום לך לחוש מהטוב, וגם להזכיר שמרע יוצא רק טוב בסופו של תהליך...להפיץ בתוכך את

ניחוחות המילים שנוטעות שקט , לגרום לחיוך לבצבץ מעיניים אדומות , ושתירצי שוב לחוש ניצוצות של

מגעים ולהביט שוב מסביב...



שנים שהסתובבת עם מנגנוני הגנה מבוצרים שאף אחד לא השכיל לנפץ או לפרוץ...חומות שעטפו נשמה

שלא השאירה פתח וסיכוי קלוש לאף יישות...



המילים שבירות והסיוטים תמיד ירדפו חלומות וורודים בין יקיצה לשינה...והמונעים מבעדך לנשום ולחוש

וגם אם תגידי לי תודה חבר על הכול ושאת כבר לא רוצה יותר להקשיב...



פשוט העלם מבלי לחוש שום טינה או כעס מהונהן...מכיוון שאני מלא הערכה והתפעלות על כנות נדירה

וקשוב לאמת המרה , פשוט אלך בתחושת עצב על היותך נשמה כאובה ומיוסרת...



תודה על הערב ההוא...ועל התיקווה שהעתיד יקרין עבורך את החשיכה של ההווה...


נכתב עבור ידידה של לב ונפש...}{



שהכול יעבור ממול...!