מונולוג

עכשיו ברגעים הזויים כשהפחד אסוף באגרוף קמוץ

אולי אוכל לשחזר דברים מגולגלים ולהרהר איך תמיד

אני מצוי בכול כך מצבים משתנים...


עדיין מקדם החלטות תמיד עם רעד שפותח וסוגר ...



הנשמה הנמצאת בערוגות וחובקת תל של תעלומות

השותתות דם ותרעלה המבצבצות מערמות הרגש

בדימדומים של גסיסת רגשות תמיד נרקם ערפל של

געגועים...



וכמו מתוך ציור עולה דמות אהובה הנשאבת ונפערת

בחלל החדר , נשימותיה מתנגנות ומרחפות על קלידים

המישתנית מנגיעה לליטוף וחוזר חלילה...



צלליות של השקיעה מרצדים את גופה ומולכים את נפשי

היישר אל אש התשוקה המכה בי שוב ושוב עד לתבערה

שלצערי אין דומה לה...

=================================================

צ-ל-י-ל ...........אין באפשרותי להגיב....משום הנוהל הקיים במערכת ...אז סורי }{
------
בכול אופן תודה על הפוסט בפרטי...:-)))))))))



שהכול יעבור ממול....}{