מונולוג

זמן שתיקת הרוחות ובסוף השבוע הגיחו הטיפות...



ואל השמיים הגיעו התפילות לפיתחן של עננים מכבים ובוכים

רגעים של כינוס רגשות כשהנשימות החלו אט אט נרגעות

והימים הלאה ממשיכים כשהגלים נשברים ומקציפים...



כתמי השמיים מתחלפים לאפור ועקבות השאול מתהוות מאחור

המחשבות אצות ורצות כשבפתח מגיע שעת ההתחלות...




זמן איסוף השברים כשרק עתה נקברו להם המתים כשהרבנים

מקריאים קדיש היות וממחר האחראים ממשיכים להכחיש...



רגע של תובנה מפציע והנה שוב השחר עולה ומגיח ואור נץ החמה

זוהרת מתוך חשיכה של תקווה מוארת...



ירק העצים ואור כתום מעל להרים מתחלפים בשניות לאודים שחורים

כשפטריות האדמה מבצבצות מבעד לעשן הדמעות ואולי נדמה שהופיע

שוב שעת ההתחלות...



אש הלהבה יוקדת ביד השנאה ומכלה חורש שלם של אהבה ושוב בני ישראל

החוטאים מלבים לחינם שנאת אחים בפרט כשהמנהיגים כופרים על רקע

סימנים באדום ...



מיתמרת גבוהה מאכלת הנשמה מבכה מצבות ומפללת ברכות בזעקות רמות

על נשמות קדושות ....



שבת שלום ושהכול יעבור ממול....