מונולוג

מבט מעמיק מגלה בתוכך עולם ומלואו , מביט בסבל שעוזב ומתרכז בעונג העוטף.

חושב על הימים שחלפו ואת הקשיים ללא הרגשות שהיכו , ומזהה בך את התשוקה

הפורצת ואת הדמעות שאין בהן סודות...



אמטיר נשיקות מתוקות כשתעצמי עינייך ואחבק גופך כדי להעניק לך אהבה בוגרת

והחלטית , רק כך אדע שזכיתי באהבה שאינה קלוקלת...במבט של פנים אסרוק את

העומק שבליבך ,כן...היכן שהכאב שוכן עמוק בחדר השמאלי...כול כך עמוק שממאן

הוא להרפות ,לוחץ וטורדני...




תמיד נהוג לאמר שעם הזמן הכול יחלוף ...אז מישהו יכול לאמר למה תמיד כול דקה

שחולפת החור רק מעצים ...את הקולותהשבר שבוקעים אל הנצח השחור שתמיד מותיר

אחריו למרות הכול רק ריקנות וים של עצבים מרוטים...



אהובה , הימים האחרונים היו ימים של שמחה מהולה...הבת שלנו חגגה את יום ההולדת

שלי...שמחנו אבל מעט גם נעצבנו בגלל שאת לא איתנו יותר...יקרה , הגלים שלנו עדיין

מתנפצים על אותן סלעים וסוחפים עימן את הרגשות שפורצות מלוע של הוריקן...והנצח שהותרנו

כאן ,יצוק הוא מפלדה של אהבה טהורה...



חש שרק אתמול עינייך ליטפו את גופי וידייך כמו פיסלו את דמותי ובעיקר עיניי בהו בשפתייך

שלחשו את נישמתי כגחלים בוערות , מעומק הכאב בין קירות עטופים בשמיים כחולים ואדמה

שחורכת טווה אני את הרקיע שאליו אוכל לזעוק וגם להביע את הצער שבבדידות ועל חופן חלומות

שניגנזו...ועל כונן האשליות שנותרו...



הלילה הזה הוא נצח הזרוע ברגעים של זוהר , והרגע הזה ממש כשהרוח השלווה נושקת מהים

הדלוח...דמותך התמירה והשלווה עם היוך הכובש כול חלקה טובה , חודרת בעוצמה לתוכי ומראה

לי שוב ושוב מהו עבורי זן של אהבה טהורה...



תודה לכול אלו שטרחו לשלוח לי איחולי יום הולדת....כן הזדקנתי בעוד שנה....ושהכול יעבור ממול

שבת שולם....}{