מונולוג

מבט ללבונה חיוורת הלוחשת לי שיר

המבקשת להעיר את הלב הישן זה

מכבר שנים...



והתחושות שוב עולות מתוך השאול

נזכר ברגש שאת שמו איני זוכר

אך נזכר היטב בתחושת הכאב

ואכן הרגש שוב עולה ועמו הגעגוע




געגוע לדברים שמזמן כבר אינם כאן

וגעגוע לדברים שהינן עדיין כאן....



לצידי שוכבת מושא לגעגועי...

לו רק יכולתי להעירה ולומר לה

חזרתי ואני שוב כאן...וללחוש לה

שוב את המילים...



אוהב אותך יותר מפעם....