מונולוג

שורט ומכה בדפנות השפיות והאורות דולקים בתאים החשוכים

אפל וחסר פחד , מדמם בעלטת צלמוות ורדוף בצילה של הרוח

ממעמקי תהומות נשיה מתחיל שוב מסע עוברי מתסכל , ונושם

שוב ושוב ניחוח ספייס בריתמוס מעט שונה...



שוקף לילה של ירח מלא והזאב שבתוכי שוב משחר לטרף נשי...

ניחוחות ריגוש חריף צף באוויר והראש שוב מורם בשליטה מוחלטת

אזוק בכמיהה המפזרת ,חום ,תשוקה ולהט , שוקף נוף קברים ומלקט

זרזיפים של שפיות ודעת...


ושוב אני שר בטירוף...

ורוקד בתנועות מחול הממגנטים , בינה ואטרף ...המקרבים חושך לאור

שממתיקים הזייות שלוחות רסן למציאות קיימת ...