מונולוג

היא הייתה מאוהבת

אך לא ידעה את המתחולל בקירבו

בנסתרי מוחו

בנבכי נשמתו...



הוא נתן לה את כול כולו

את גופו

ועומק תשוקתו...



גופו עטף אותה בלילות הקרים

לשונו הכתה סנוורים בחשכת אפלים



והיא פישקה רגליה לרווחה

והפקירה גופה למגלב הכואב



והוא נכנס במלוא כוחו

ערג פיטמותיה בחוזקה לוטפת



והיא נושכת ,שורטת ,פראית ...

אך אוהבת...



כורעת על ארבע

חשה קרירות של ליל ירח


הביטה בעיניו

השיב הוא מבט

חד

נוקב

מלא משמעות

ריק מתוכן ומילים...



אמרה לו היא את אשר בליבה

והוא השיב לה אחרת ממה שהיא


קיוותה....



שבת שלום ושהכול יעבור ממול...:-)