מונולוג

עומדת מולי ...יופי מגרה יחד עם ריח משכר . חמה ונוטפת ...עורגת וחושקת

וכול כך נמסה בהענותך....



יודעת כאב את כשאני סוטר ומצליף בך שוב ושוב , ובעיקר משסעה את תולדות

חרונך המתערער...לא מוצא מנוחה כשאת נוגה וכה מיוסרת וחנוקה עטופה את

בחרדה מתמדת...



פוחדת מין הסתם להיות כלואה בתוך מעטה של שקט , ולו רק לזמן קצוב עד

שהסערה תחלוף בדרך הטבע...



תתמסרי כעת לרוח השורקת ממרחקים , ורק תני לעצמך לפסוע אל המרחבים

ביער של שדות ירוקים ...ופסלי בעינייך את התמונות הניבטים מעל לרכסי ההרים

וכול מה שיוותר עבורך הוא רק לאסוף שברים השייכים ליום האתמול...



הן, רק אתמול לחשתי לך...עכשיו אני גם כותב לך...כדי שהמחר יהיה שייך רק לך !



שבוע טוב ושהכול יעבור ממול...}{