מונולוג

אלפי מילים לא ימחישו את הרגשות השוכנים בתוכנו , הרי אין סוף לחלומות המכילים אותנו....

פוסעים בעולמות שונים שלעיתים לקוחות מפלנטה אחרת...שבהן כול מראה או תחושה מעוררת

בנו מחרוזת של מילים וגם רעיונות מופרכים , וכול שנותר מהבליל ...זה לאסוף ולסדר הכול בשורות

ולתחום את כול הסערות והתשוקות ואת מטר הפנטזיות לתוך מיבנה הגיוני ולאפשר לעצמנו לחלוק

שוב את העיקר מהאני העצמי שלנו ...לבד !



כאשר אין מספיק אהבה הרי הספק תמיד יקנן בנו....ולעולם הרי נרצה לחוש שוב ושוב את רגעי הקסם

ולהתרפק הרי זו זכותנו הלגיטימית , לא...?



להתענג בזרועות של אחר\ת...לחוש את שינוי הגוף ולבטא את מלל של רגש מתפרץ....וללטף את

ערגת חיינו בנקודת זמן שכזו...




לטעמי כול מה שאנו צריכים זה בסך הכול ללמוד להתנער מהבלי קיומנו ,ולקבל את הרגש בליבנו

ואת השאר להותיר במוחנו לנסות ולהבין ....שהתשוקה נובעת מחיצוניות...והנשמה תמיד תבעבע

מהפנימיות ....רק שהתובנה הזו נובעת מניסיון חיים...ולמרות הכול אף אחד ואחת אינו חסין...!




לעולם אהיה דייג של נשמות וצייד של חלומות , תמיד אשליך חכה למקומות בהן הגל סוער ונשבר

סמוך למיים העכורים ותמיד אבקש ללמוד את נפשם של שוכני כוכים עמוקים ושחורים , ומשם לאסוף

שברים ולנסות להפיח בהם חיים...ולהגשים חלק מהחלומות...



לא רוצה להקיז דם רק להמחיש את הזרם...לא לטרוף את הבשר ...אלא להעיר בזיק של אור ,את החלום

החשוך ולהצית את ייצר המחר , לנעוץ תקווה ...ולנער מעט מהאבק שהחיים לעיתים משאירים....



נהי של עננים מרחיב תמיד את הלב ומאיר את השמיים באור של ימים ...מישהו למעלה כנראה לעולם

אינו טועה .....משום שלעולם את חיצו הוא תמיד יורה ...



לשבת מול הרקיע ולבהות בקשת הצובעת את הנפש , זה בדיוק כמו צו של שעה המורה על פיוס של

הנפש ....ובעיקר את ניחוחות השנה הבאה עלינו לטובה...


=====================================================================


מוקדש לך נשמה...


לעולם אינך מספרת את מחשבותייך שומרת ונוצרת את סודותייך בתוכך פנימה עמוקות

נסיתי לחדור מעט בדרכים ערמומיות במקצת ...רק לנסות ולהבין את המחול שמתחולל

בתוכך...להקל מעט על העול והמשא שאת נושאת , אולי מילדות עשוקה ואולי ממקרה

אחר שקרה ...רציתי רק לחבק בהמון אהבה ומעומק של חיבה , לא לחנוק חלילה את

עולמך , אלא פשוט לגרום לך לפרוח משדה השממה ...



למלא שוב את עולמך במראות של מחשבה שיעמיקו שוב את האישיות הכול כך חסרה

הרי בסך הכול יקירה אני הוא הקורבן של קורבנך...חולק כאב של אחרים רק כדי להבין

לאן בכלל ברוח נושבת...במוח של אישה מיוסרת , הרי בסך הכול את רוצה להגשים את

תאוותך ולתת דרור לתשוקתך ...לא ?!



הרי כול מה שאת צריכה זה לחבק את המילים הקרויים....א-ה-ב-ה ותו לא .....והעיקר

לא לפחד כלל , הרי בזמן אחר את תירצי יותר מכול את החיבוק הנכסף של אהבה...תתקני

אותי אם חלילה טעיתי....!!!






שבת שלום ושהכול יעבור ממול....}{