מונולוג

מועדון הומה אדם , שקוף וחשוף לתשוקות בוערות ...ירכיים מתפלשות מתוך בד רקום

הספוג לעור עירום ומיוזע...נשימות שלובשות הברות , וידיים שמלטפות בשר חשוף...


תאוות בשרים בבליל זיעה מתפרצת ,שורפת ומתיכה רגשות אפלים ובעיקר זדוניים

לאור אורות מעומעמים וצלילים שדוחקות מחשבות מעורפלות , שסודקות קירות דקים

שאנו חצצנו במו ידינו...


שומר מבטים בעין בלתי מזויינת ...ממגע...רק מרפרף לשון בשפתיים ערלות ולחות

ובוהה בזמן שקוצב את עצמו..עוד לילה ואולי עוד יום...ואני עדיין מצפה ...


גם את...


----------------------------------------------------------------------------------------------------------------


הגלים שגאו שבו בשפל והפכו לאדווה חרישית

רוחות שנשבו בסערה שקטו ברחש חרישי...



האש שהתלקחה והציתה יסודות והרעידה

אמות וסיפים דעכה ברשף חרישי...



דם שזרם בעורקים קפא באש הנפש והנשמה

השסועה באישיות קסומה ועדינה...



מחט שצרבה ליבנה ואטמה בחובה קריש כאב

שטרם התאדה...



וכשזה בא השטפון ממלא כול גיא צלמוות ומרווה

כול צימאון המהוות טיפות נוחם לשתיקתי...



כול שנותר הוא לרקום דימיון שיוצר חיים שיפרו

את התשוקות ויזרעו מציאות כזו שתגרום לי שוב


להתמסר...



שבת שלום...ושהכול יעבור ממול....}{