לפני 12 שנים. 9 באוגוסט 2012 בשעה 14:20
פתאום געגועים
ככה סתם
מתפרצים
כהרים גועשים
עינייך הכחולות
קול ילדותי
משגע הכול
חודרת שיריון
מתוך גאווה סומא
חושב ללא הרף עלייך
משחקייך
תעלולייך
גוף מזוכיסטי
נסחף באפלולית
ידיים בידיים
כלאיים...
כשפרח מעלה אשד ואפר
גם הוא יחפש את היום שפרח
ישאל על יום חולף ועל עוד גל שנשבר
ישתכר על שקיעה אינסופית
בתקווה שיתפכח לשחר
חדש...