אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמירות

לפני 9 שנים. 24 במאי 2014 בשעה 19:34

על חוף הים.

אמא שלך, אחיותיך, אחיך, האחיינים שלך, אתה, מתרוצצים, מדברים, צוחקים.

אתה מנסה לתפוס סרטנים, אני מביטה בך חצי מחוייכת.

אתה חוזר רטוב, שמח כמו ילד, עומד מעליי עם המטר שמונים שלך ומנער את השיער.

אתה מעביר מבט על החוף, מרוצה מעצמך.

זה היום שלך, זו הטריטוריה שלך, זו המשפחה שלך, פה גדלת, פה אתה מכיר הכי טוב.

הכל פה כל כך שלך ואני עוד חדשה, עוד מגששת, מחפשת את מקומי.

כל כך הרבה כוח יש לך בידיים עכשיו.

אבל לא באמת.

מבט אחד ממני ואתה על הברכיים, שם כפות ידיך על כפות רגליי בלי שאף אחד יבין את המשמעות של זה.

אבל אני מבינה.

אתה שלי.

לפעמים זה טוב, לפעמים זה מדהים, לפעמים זה רע, רע לתפארת.

ולמרות הכל, כשאתה משפיל מבט, אין אהבה גדולה יותר מזו שלנו.

לך, הייה מלך העולם.

חזור, הייה למרגלותיי.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י