בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמירות

לפני 6 שנים. 24 בדצמבר 2017 בשעה 20:27

התסכול

מעקצץ בי.

בעיניים המצומצמות

בנחיריים המתרחבים

בשפתיים הקפוצות

בכפות הידיים הפתוחות

בבטן האחוזה

בישבן המכווץ

ברגליים הנטועות

בצעקה החנוקה

בדמעות המציפות

ויותר מכל

בלב המאוכזב.

זה לא שאני מורה גרועה

זה הוא, תלמיד נוראי.

Aציבעוני​(אחר) - לגמרי
צריכה להרביץ בו יותר תורה
לפני 6 שנים
פרא אדם - סליחה אהובה , לא יודע אם יש בזה נחמה , אני לא מתכוון שזה מה שתרגישי , ככה אני ולא יודע לשנות - ואולי עדיף היה שלא , שזאת רק היתה הצגה שלי , סליחה שוב
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י