הבלוג הקטן שלי / שלך

( פורסם ב - 22 בנובמבר, 2005 )

הוא: הי ! (+ פרח)
אני: הי, מי אתה? מאיפה קפצת לי?
הוא: מי את?
אני: (שותקת)
הוא: מהצ'אט של תפוז?
אני: לא...
הוא: אטרף?
אני: גם לא...
הוא: אההה ג'יידייט? קופיידון? תגלי לי.
אני: אני מבינה שאתה קצת נואש.
הוא: למה נואש? אני יכול להמשיך לנחש.
אני: אם אתה רשום בכל האתרים האלה...
הוא: אני לא רשום בהם. סתם מצ'טט.
אני: מעניין. בכל מקרה אני מהכלוב. "קטנה שלך".
הוא: אהההההההה קטנה וחמודה. נעים מאוד (שמור במערכת).
אני: נעים בערך. אני בדיוק קוראת את הפרופיל שלך ולא ממש מתרשמת.
הוא: אז איך הגעת לעולמנו האפל?
אני: העולם שלי ממש לא אפל, הוא מאוד צבעוני.
הוא: תמונה חמודה! קראתי גם את הבלוג שלך, את באמת מותק.
אני: תודה. אבל נראה לי שאתה לא ממש הטיפוס שלי.
הוא: למה לא?
אני: מהשיחות שהיו לנו באתר וגם מהשיחה הזו. וגם מהתמונה שלך...
הוא: חחחחח מה זה אתר הכרויות "לא הטיפוס שלי" עלק.
אני: איזו שפה עשירה.
הוא: אה??
אני: כן. anyway.....
הוא: ומה זה משנה הפרופיל בכלל? הפרופיל זה רק פרסומת! מה שמשנה זה הפגישה.
המתח, ההרגשה בעיניים. ההרגשה אחד מהשני זה מה שקובע. אני לא מחפש שפחה לחיים.
שפחות יש הרבה. אני מחפש נסיכה מיוחדת. את נראית מיוחדת! (+ פרח) אותך אני רוצה.
אני: תודה, אבל אתה עדיין לא הטיפוס שלי.
הוא: יאלה אני מזמין אותך לדרינק? זה לא נקרא דייט.
אני: לא תודה, אני לא חושבת שאנחנו מתאימים.
הוא: חחחחחחחחחחחח
אני: אני שמחה שאתה משועשע.
הוא: אני יודע מה הטיפוס שלך: 1.80 חסון, אשכנזי, ברור. רואים את זה בעיניים שלך.
יאלה את סתם פוסטמה, חבל על הזמן.
אני: אני באמת מצטערת שביזבזתי את זמנך...